D&E הם ראשי התיבות של dilation and evacuation, כלומר הרחבה וריקון. טכניקה זו מורכבת משני שלבים עוקבים כפי שנפרט בהמשך: הרחבה של צוואר הרחם וריקון של הרחם. השיטה משמשת לא רק לצורך הפלה אלא גם לצורך מניעה של זיהום ובעיות שונות שעשויות להתעורר לאחר הפלה שכן היא שוללת כל אפשרות לכך שהרחם לא יהיה ריק לחלוטין.
השיטה הפכה לפופולארית בארצות הברית בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים בעקבות העברת חוק שאישר לבצע הפסקת היריון גם בשבועות מאוחרים יחסית של ההיריון. באופן הדרגתי טכניקת ה- D&E החליפה את הטכניקה הקודמת שבה הפסקת ההיריון בשבועות המאוחרים בוצעה באמצעות הזרקה של תמיסת סליין היפוטונית למי השפיר.
הרחבת צוואר הרחם – dilation
בשלב הראשון של הפעולה יש להרחיב את צוואר הרחם. ההרחבה של צוואר הרחם מבוצעת באמצעות למינריות, מעין מקלונים באורך של חמישה סנטימטרים ובקוטר של שלושה עד חמישה מילימטרים, העשויים מחומרים בעלי יכולת ספיחת נוזלים גבוהה. הספיחה של הנוזלים גורמת להגדלה של קוטר הלמינריה באופן הדרגתי ואיטי. ישנן למינריות המיוצרות מחומרים טבעיים (אצות ים שמקורן ביפן) וישנן למינריות המיוצרות באופן סינטטי.
ככל שההפלה מבוצעת בשבוע מתקדם יותר של ההיריון, כך ישנו צורך בהרחבה משמעותית יותר. בדרך כלל מזמינים את המטופלת ערב לפני פעולת הריקון לצורך החדרת הלמינריות. ההחדרה של הלמינריות מבוצעת ללא הרדמה שכן היא לא גורמת לכאבים. בדרך כלל הפלה המתרחשת בין השבוע ה- 14-16 מצריכה החדרה של זוג למינריות עד שש למינריות לכל היותר ואילו הפלה המבוצעת בין השבוע השבעה עשר ועד סוף השבוע העשרים ושלושה מצריכה החדרה של שמונה למינריות.
אם מדובר בנשים שלא ילדו בעבר, ייתכן כי ההחדרה של הלמינריות תבוצע במספר שלבים, בעיקר כשמדובר על הפסקה מאוחרת של ההיריון לאחר השבוע העשרים. במקרים האלו, ייתכן כי האישה תצטרך להתאשפז לצורך הוספה של למינריות מספר שעות לאחר ההחדרה של הלמינריות הראשונות.
ריקון הרחם – evacuation
בין שתיים עשרה לעשרים וארבע שעות לאחר החדרת הלמינריות, שולפים אותן החוצה כאשר המטופלת תחת הרדמה כללית. לאחר שהלמינריות הוסרו בשלמותן, מבצעים בדיקה וגינלית ידנית בעזרת מרחיב קשיח על מנת לבדוק את מידת ההבשלה וההרחבה. במקרים מסוימים יהיה צורך בהחדרה של למינריות נוספות ואז הפעולה תידחה ליום המחרת, לעתים ניתן יהיה להשלים את ההרחבה באמצעות מרחיבים קשיחים ולעתים ניתן יהיה להתקדם לשלב הריקון של הרחם, ללא צורך בהרחבה נוספת.
הריקון של הרחם מבוצע באמצעות קנולה דקה המחוברת למשאבה אם מדובר בהפסקת היריון בין השבוע השלושה עשר לחמישה עשר ובאמצעות מלקחי חילוץ (Extraction Forceps) כאשר מדובר בהיריון מתקדם יותר. בסיום הפעולה עושים שימוש במגרד (curette) על מנת לחלץ שאריות של רקמה עוברית מהיקף הרחם ובמכשיר ואקום לניקוי הרמטי של הרחם משאריות ההיריון.
עם סיום הפעולה מזליפים בעירוי וורידי אוקסיטוצין על מנת להפחית את הסיכוי לדימום ועל מנת לגרום להתכווצויות הרחם. לאחר סיום הפעולה משאירים את המטופלת להשגחה במשך שעתיים עד ארבע שעות ולאחר שמוודאים כי הפעולה עברה בשלום וללא סיבוכים, המטופלת משוחררת לביתה.
מה הם סיבוכי השיטה?
אמנם השיטה נחשבת לבטוחה יחסית להפסקת היריון באמצעות תרופות, אך בכל זאת ישנם כמה סיבוכים אפשריים שחשוב להכיר. הכוונה היא בעיקר לניקוב של הרחם (מתרחש בעיקר בשבועות הארבעה עשר עד השישה עשר), לעתים בשילוב עם פגיעה באיברי האגן או במערכת העיכול (נדירה ביותר), דימום יתר (בדרך כלל הדימום המוגבר לא מצריך עירוי דם שכן הוא מגיב למכווצי רחם היטב), זיהום אגני, שארית רקמה הריונית ועוד. שיעורי התמותה לאחר הפעולה גבוהים יותר ככל שהיא מבוצעת בשבוע מתקדם יותר של ההיריון:
- 2:100000 בשבוע השלושה עשר עד החמישה עשר.
- 7:100000 בשבוע השישה עשר עד העשרים.
- 12:100000 בשבוע העשרים ואחד ואילך.
אולי יעניין אותך גם:
נטילת רואקטון בעת הריון – האם זה מסוכן?הפלה פרטית מול הפלה ציבורית – מה נכון יותר עבורך?