הפסקת הריון מאוחרת היא הפלה המתבצעת בשלבים מאוחרים של ההריון. ברוב המקרים, הסיבה להפלה מאוחרת אינה הריון לא רצוי אלא סיבוכים בהריון, מומים מולדים או סכנה לבריאות האם. במקרים אלה נדרשת התערבות להפסקת ההריון על מנת למנוע סיכון עתידי ומבצעים הפסקת הריון יזומה. חשוב לזכור שככל שההריון מתקדם יותר הסיכון לסיבוכים של ההפלה גובר, ולכן הפסקת הריון מאוחרת היא פרוצדורה העלולה להביא לסיבוכים שונים.
הפלה בשיטת “בוארו”
הפלה בשיטת “בוארו” היא הפלה אשר מורכבת ממספר שלבים וכוללת סיבוכים שונים. במסגרת ההפלה המתבצעת בשיטה זו, מזריקים אל שק מי השפיר סוג של תרופה אשר גורמת לכיווץ ולהופעת התכווצות של הרחם.
שיטת הרחבה ופינוי
שיטת הרחבה ופינוי, אשר נקראת גם שיטת D&E, היא שיטה המתאימה להפסקת הריון בשליש השני החל מהשבוע ה- 15. זהו תהליך מורכב בו מתחילים בהרחבת צוואר הרחם וממשיכים בהוצאת העובר על ידי שימוש במלקחיים ומכשיר שאיבה.
לאחר הרחבת צוואר הרחם, מוצא העובר בזהירות על ידי מכשירים מתאימים ומושלמת ההפלה. מאחר ומדובר בפעולה אגרסיבית יחסית, לאחר ביצוע ההפלה צפוי דימום נרתיקי במשך כשבועיים. הסיכון הגדול בהפלה מסוג זה הוא פגיעה בצוואר הרחם והופעה של לידה מוקדמת בעתיד.
הפלה בשבועות 20 – 24 להריון
- עצירת לב העובר והמשך בשיטת D&E – בשיטה זו מתחילים את ההפלה על ידי עצירת ליבו של העובר. בשלב זה משתמשים בתרופות נוספות על מנת לרכך את צוואר הרחם ולהקל על הוצאת העובר בהמשך. ביום למחרת, מבצעים הפלה בשיטת D&E הכוללת את הרחבת צוואר הרחם והוצאת העובר החוצה על ידי מכשור מיוחד. שיטה זו מורכבת יחסית ודורשת אשפוז של מספר ימים.
- הזרקת פרוסטגלנדינים והמשך בשיטת D&E – בשיטה זו מתחילים את ההפלה על ידי הזרקת פרוסטגלנדינים הגורמים לכיווץ הרחם וליצירת צירים. לאחר 6-12 שעות מתחילים בהוצאת העובר על ידי שיטת D&E בהרדמה מלאה.
הפלה לאחר השבוע ה – 24
לאחר השבוע ה- 24 להריון העובר נחשב לבר חיים, ולכן לא מפסיקים את ההריון. במקרה זה, הפסקת ההריון תגרור מעבר ישיר של התינוק לפגיה וסיבוכים רבים הנובעים מאורך ההריון הקצר, ולכן מעדיפים לשמור את ההריון כמה שאפשר. במקרים של סכנה לחיי האם, מקדימים את הלידה ומעבירים את התינוק ישירות אל הפגיה להמשך טיפול.
