פרוסטגלנדינים ברפואת נשים

פרוסטגלדינים

תוכן עיניינים

פרוסטגלנדינים הם חומרים אנדוגנים (המיוצרים בגוף), ומעורבים במגוון רחב מאוד של תהליכים פיזיולוגיים הקשורית לדלקת, פעילות מערכת העיכול, שמירה על זרימת דם תקינה, ועוד. הפרוסטגלנדינים התגלו לראושנה בהפרשה מבלוטת הערמונית – "פרוסטטה", ומכאן שמם, אך היום ידוע שהם נמצאים ברקמות ובאיברים רבים בגוף. ריכוז גבוה של פרוסטגלנדינים נמצא גם בנוזל הזרע. קיימים סוגים רבים של פרוסטגלנדינים, השונים זה מזה בהרכבם הכימי באופן קל (למשל: PGE1, PGE2, PGF ועוד)

למה משמשים פרוסטגלנדינים ברפואת נשים?

המחקר הרפואי גילה שפרוסטגלנדינים פועלים באופן משמעותי על שריר הרחם, וגורמים לו להתכווץ. פעילות זו של חומרים אלו הופכת אותם לתרופה משמעותית ברפואת נשים. תהליך הלידה מתחיל למעשה עם התכווצויות רחמיות סדירות המביאות לפתיחה של צוואר הרחם, ולכן פרוסטגלנדינים יכולים לתרום תרומה חשובה להאצתו של התהליך. בנוסף, ככל הנראה לפרוסטגלנדינים תפקיד חשוב בשלב האחרון של המחזור החודשי – הדימום הווסתי.

הפסקת אספקת הדם לחלק העליון של רירית הרחם נעשית בתיווכם של פרוסטגלנדינים, והם קשורים גם לכאבים המופיעים בזמן הווסת. הטיפול לכאבים אלו (המכונים בעגה הרפואית – "דיסמנוראיה") כולל תרופות המעכבות את ייצור הפרוסטגלנדינים, כמו איבופרופן (החומר הפעיל בתרופות המוכרות: אדקס, אדוויל, נורופן).

פרוסטגלנדינים נקשרו במחקרים שונים גם לפתולוגיות רבות מאוד ברפואת נשים ובניהם: אנדומטריוזיס, רעלת הריון, שינויים הורמונלים המופיעים לאחר הפסקת המחזור החודשי (מנאופאוזה), ועוד.

זירוז לידה

מספר מצבים בהריון דורשים זירוז לידה, במקום המתנה להופעה ספונטאנית של צירים, כפי שקורה במרבית המקרים. בין האינדיקציות הרפואיות לזירוז לידה ניתן למנות רעלת הריון (במופע בינוני או קשה), זיהום במי השפיר, הריון עודף (הנמש מעבר לזמן התקין), מצוקה עוברית חריפה, ועוד. לעיתים, בעת שמתעורר הצורך בזירוז לידה, צוואר הרחם סגור לחלוטין והתנאים לתחילת הלידה טרם בשלו.

במקרים אלו ניתן להיעזר במספר תכשירים רפואיים, ובהם, בין היתר, פרוסטגלנדינים. פרוסטגלנדינים יכולים להתחיל את תהליך הלידה על ידי פתיחתו של צואר הרחם. לאחר מכן ניתן להמשיך את הזירוז באמצעות אוקסיטוצין. פרוסטגלנדינים למטרה זו ניתנים דרך הנרתיק. הרופאים נעזרים במדד על שם בישופ כדי להעריך את מידת הבשלות של צוואר הרחם, מוכנותו ללידה, הצורך והאפשרות להיעזר בפרוסטגלנדינים.

הפלה יזומה

בהפלות יזומות בשלבי הריון מוקדמים, ניתן להיעזר בפרוסטגלנדינים כדי לזרז את יציאתו של העובר מן הרחם. ברוב המקרים נעזרים באנאלוג סינטטי לפורסטגלדינים (חומר דומה מאוד במבנה המיוצר במעבדה והוא בעל פעילות זהה לחומר המקורי). האנאלוג נקרא מיסופורסטול, ומוכר בשם המסחרי "ציטוטק". ניתן לשלב טיפול בציטוטק עם חומרים אחרים הגורמים להפלה יזומה – מתותרקסט או מפיג'ין. השימוש בציטוטק מזרז את ההפלה ומקל את יציאת תוכן ההריון.

עצירת דימום רחמי

תופעה נפוצה לאחר לידות היא דימום מוגבר מהרחם. דימום זה יכול להיות ממושך, לגרום לאובדן רב של דם ולסכן את בריאותה של היולדת. ברוב המקרים, הדימום נובע מחוסר התכווצות טובה ויעילה של הרחם ("אטוניה"). במצב רגיל, לאחר הלידה הרחם מתכווץ, וחוסם את כלי הדם שהובילו כמויות גדולות של דם אל העובר והשלייה. כאשר אין התכווצות טובה לאחר הלידה (מסיבות שונות), יכול להופיע דימום בלתי תקין.

בין יתר השיטות להפסקת הדימום ניתן להיעזר גם בהזרקת פרוסטגלנדינים, המכווצים את הרחם. כיווץ של הרחם באמצעות תכשיר זה מאפשר שליטה טובה יותר על הדימום הרחמי. הטיפול בפרוסטגלנדינים יכול להינתן לשריר בגוף, בטבליות לנרתיק או לפי הטבעת, או בהזרקה ישירה לשריר הרחם (מיומטריום).

אולי יעניין אותך גם:

מאז ועד היום: ההיסטוריה של ההתקן התוך-רחמי

אודות המחבר:
ד״ר מיכאל שילון

ד״ר מיכאל שילון

גניקולוג ומנתח בכיר - רופא בכיר בבית חולים מאיר ובקופת חולים כללית.
בוגר בית ספר לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב, רופא מוטס במיל', בכיר בקופת חולים כללית, חבר בארגונים מקצועיים מובילים.

דילוג לתוכן