הפלות בלתי יזומות נפוצות בשלבי הריון מתקדמים. כאשר ההפלה מתרחשת מוקדם מספיק, עוד לפני האיחור בווסת, לעיתים האישה אפילו לא מודעת לעובדה שעברה הריון שהופל. הסיבות להפלות מגוונות מאוד, והעיקריות שבהן כוללות פגמים כרמוזומליים וגנטיים בעובר, מחלות זיהומיות, מגוון מחלות כלליות של האם, ועוד. ככל הנראה, במקרים רבים ההפלה מונעת לידה של עובר בעל פגיעה משמעותית.
מהי הפלה מאיימת?
הפלה מאיימת היא מושג מטעה. למעשה לא מדובר ב”הפלה”, אלא ב”איום להפלה” כלומר סכנה להפלה אפשרית קרובה. הפלה מאיימת מוגדרת כדימום נרתיקי המופיע בשליש הראשון להריון. דימום זה יכול להצביע על הפלה ממשמשת ובאה, או להיות חסר משמעות, עם הריון שימשיך כסדרו ללא הפרעות או בעיות נוספות.
דימומים קלים מופיעים אצל אחוז ניכר מהנשים בהריון, גם בשלבים מוקדמים. מעריכים שכ- 20%-30% מהנשים יתלוננו על דימום נרתיקי בשלבים מוקדמים. לעיתים מקורו של הדימום הוא השתרשותו של העובר ברחם, פגיעה כלשהי בצוואר הרחם, או פצע בנרתיק. לדימום יכולים להתלות כאבי בטן. בדרך כלל, כאבי הבטן והדימום חולפים לבד, לא טיפול רפואי (לעיתים עוד בטרם פנתה האישה לרופא נשים).
אבחון הפלה מאיימת
הפלה מאיימת מאובחנת בנוכחות של דימום נרתיקי, כשבדיקת על קול (“אולטרא-סאונד”) מראה עובר בעל דופק. ניתן לזהות דופק בעובר החל מהשבוע החמישי או השישי להריון, ולעיתים אף מוקדם יותר, כתלות בגודל העובר הנמדד בבדיקה. ב”הפלה מאיימת” העובר חי – ליבו הפרימיטיבי (שק החל את התפתחותו) ממשיך לפעום כרגיל, אך הדימום מהווה “סימן אזהרה” משמעותי.
טיפול מומלץ
למרבה הצער, לא ידוע היום על טיפול אפשרי שיכול למנוע הפלה, או להפחית את סיכוייה. אין בנמצא טיפול תרופתי, כירורגי או התנהגותי שיכולים לסייע במצב זה. רופאים רבים ממליצים על מנוחה, לפחות בפרק הזמן הסמוך להופעת הדימום, אך להמלצה זו אין כעת סימוכים רפואיים ממחקרים מבוססים, ומדובר יותר ב”תחושת בטן” של הרופאים והנשים ההרות. טרם הוכח שמנוחה יכולה להוריד את הסיכון להפלת העובר.
הסיכוי לשמור על ההריון
לא ניתן לחזות באופן מדוייק את הסיכון להפלה בעקבות “הפלה מאיימת”. עם זאת, בדיקת על-קול יכולה לסייע בהערכת הסיכויים לשמור על הריון תקין, לפי מספר ממצאים הדמייתיים שמעידים על פרוגנוזה טובה או רעה להריון. ממצאים אלו אינם חד משמעיים ומהווים רק כלי נוסף בהערכה.
כאשר מתגלה בבדיקה שק הריון בעל מבנה וגודל נורמלי, הסיכויים להמשך הריון טובים. לעומת זאת, שק הריון גדול מדי, בעל מבנה לא אחיד (אי-רגולרי), קוטב עוברי לא מרכזי, נוכחות של דימום גדול (מעל 25% מגודל שק ההריון), כל אלו מעידים על סיכון מוגבר להפלה “אמיתית” קרובה. גם דופק עברי נמוך (מתחת ל-85 פעימות בדקה) הוא סימן פרוגנוסטי שלילי.
ככל שזמן ההופעה של הפלה מאיימת מתקדם יותר בהריון, כך קטן הסיכון להפלה. כאשר עובר תקין בעל דופק נצפה בבדיקת על קול בשבוע השישי להריון, הסיכון להפלה עומד על 15%-30% לערך. כאשר שבוע ההריון מתקדם לשבועות 7 – 9, הסיכון יורד ל – 5%-10%, והוא יורד עוד יותר לפחות מ – 5% לאחר השבוע התשיעי להריון. כלומר – ככל שההריון מתקדם כך קטן הסיכון להפלה. רובן של “ההפלות המאיימות” מסתיימות בהריון תקין.