הפלה בין שבוע 14 לשבוע 25 של ההריון

הפלה בין שבוע 14 לשבוע 25 של ההריון

תוכן עיניינים

הפלות בין השבוע ה14 ועד לאמצע השבוע השבוע 25 להריון וכרוכות במספר ביקורים רצופים לשם השלמת ההליך. לאחר השבוע ה25 לא ניתן לבצע הפלה מלאכותית.

הפסקת ההריון בשבועות אלו יכולה להתבצע על ידי הליך כירורגי. הפלות בשלב זה לעיתים נעשות באופן יזום של האישה ורצונה להפסיק את ההריון בשל מומים שהתגלו בעובר, תנאי בריאות לקויים של האם וסכנות אחרות. בשל גודלו של העובר ההפלה נעשית בטכניקות מורכבות בהשוואה לאלו שמתבצעות בשבועות מוקדמים יותר בהריון ונוטה לסיבוכים קשים וחמורים יותר.

טכניקת ההרחבה והפינוי (D & E) – שבועות 14-20

הפסקת ההריון אשר מתבצעת בטכניקה זו נעשית בשבועות הבאים של ההריון: שבוע 14, שבוע 15, שבוע 16, שבוע 17, שבוע 18, שבוע 19 ושבוע 20. זוהי הדרך השכיחה לביצוע הפלה בשלב זה.

ההליך משלב שאיבה הרחבה ופינוי. טרם ההליך המטופלת עוברת בדיקת אולטרסאונד הקובעת את גודל הרחם ואת שלב ההריון. מכשיר מיוחד אשר מרחיב את צוואר הרחם לעיתים מוחדר למרחב האנטומי לפרק זמן של 24 שעות כדי לסייע לפעולת ההרחבה הנחוצה להמשך התהליך. הרחבת צוואר הרחם מקטינה את הסיכון לפציעות באזור זה. במקביל לעיתים ניתנת תרופה בשם מיסופרוסטול המסייעת להריכוך צוואר הרחם.

ההליך הפולשני הינו הליך קצר האורך כשלושים דקות שבמהלכו מוחדר מכשיר מיוחד המרחיב את צוואר הרחם לתוך הנרתיק. בהמשך מוחדרת צינורית לתוך הרחם המחוברת לבקבוק מיוחד בעל משאבה המסייעת ליצירת וואקום כדי להסיר את תכולת הרחם.

טכניקה זו היא הליך כירורגי המצריך תקופת התאוששות קלה. במהלך תקופת ההתאוששת ניתן לצפות דימום בלתי סדיר. בשבוע הראשון שלאחר ההליך מומלץ להמנע משימוש בטמפונים וכדאי להסתפק בתחבושות. שכן בהליך זה בדומה לכל הליך כירורגי הרירית ברחם או בצוואר הרחם מגורה ונוטה לדימומים. כמו כן, אפשר לחוות התכווצויות המדמות התכווצויות בתקופת הווסת. התכווצויות אלה עשויות להמשך מספר ימים.

טכניקת המשלבת שימוש בחומרים המכווצים את הרחם – שבועות 20-25

הליך זה מיועד להפלה בשבועות הבאים של ההריון: שבוע 20, שבוע 21, שבוע 22, שבוע 23, שבוע 24 ושבוע 25.

לשימוש בפרוסטגלנדינים יש יתרונות חשובים על פני טכניקות הפלה אחרות. ראשית, מכיוון שמדובר בטיפול בלתי פולשני וכרוך בפחות תופעות לוואי ושנית מכיוון שחומר זה מזרז את הלידה. חומר זה גורם להתכווצות שריר הרחם ומשמש להפסקת הריון בשליש השני של ההריון. התכווצויות אלה מדמות צירי לידה במשך מספר שעות.

בהמשך, הפסקת ההריון נעשית על ידי הליך המכונה בשם גרידה שבמהלכו מוסרת השכבה העליונה של רירית הרחם ותוכן הרחם. במקרים אחרים משולבת טכניקת ההרחבה והפינוי.

סיבוכים רפואיים בהפלה בשבועות 14-25 להריון

הפלה בטכניקת ההרחבה והפינוי יכולה להוביל לסיבוכים כמו פגיעה ברירית הרחם או צוואר הרחם. נקב ברירית הרחם הוא אמנם סיבוך נדיר אולם עשוי להתרחש במהלך פעולת ההרחבה של הרחם. בתקופה זו, דימום הוא סיבוך נפוץ יותר שניתן לפתרון בדרך כלל. דימום מוגבר לאחר הפסקת ההריון מצריך שימוש בלפרוסקופ המיועד לאיתור מקור הדימום.

כל הליך כירורגי פולשני מעודד פלישת חיידקים לגוף. זיהום חיידקי בריריות הגוף מטופל על ידי אנטיביוטיקה, לכן טרם ההפלה מומלץ ליטול אנטיביוטיקה כדי להפחית את הסיכון להדבקות.

סיבוכים נוספים כוללים רקמה שנותרה ברחם, גופים זרים שנותרו לאחר ההליך וקרישי דם. אם שריר הרחם אינו מתכווץ כראוי פתח צוואר הרחם נסגר בהדרגה. מצב זה מונע משאריות הדם לאחר ההליך להתרוקן. מצב זה עלול לגרום לנפיחות הרחם, כאבי בטן, התכווצויות ובחילות.

מספר מצבים יכולים להשפיע על הפלה- ניתוח קיסרי קודם, גיל והשמנת יתר. נשים שעברו ניתוח קיסרי בעבר נמצאות בסיכון מוגבר יותר לסיבוכים.

אודות המחבר:
ד״ר מיכאל שילון

ד״ר מיכאל שילון

גניקולוג ומנתח בכיר - רופא בכיר בבית חולים מאיר ובקופת חולים כללית.
בוגר בית ספר לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב, רופא מוטס במיל', בכיר בקופת חולים כללית, חבר בארגונים מקצועיים מובילים.

דילוג לתוכן