קיימות מספר דרכים להפסיק את ההריון. בניגוד להפלה טבעית, שמתרחשת לעיתים ללא רצון האישה, בהפלה מלאכותית ניתן לבחור בדרך המתאימה על פי גיל ההריון, רצון האישה והסיבוכים השונים. יש לזכור שבדומה לכל פרוצדורה רפואית גם הפלה יכולה לגרום לסיבוכים שונים, ולכן חשוב להחליט על ביצוע ההפלה לאחר ששוקלים את תופעות הלוואי והסיבוכים השונים של כל דרך.
הפלה תרופתית
דרך יעילה ביותר להפסיק הריון עד השבוע ה-7. ככל שגיל ההריון צעיר יותר, כך גם סיכויי ההצלחה של ההפלה התרופתית עולים ולכן במקרה זה רצוי מאוד להחליט על ההפלה בשלב מוקדם. מדובר בשיטה יעילה יחסית, עם 95% הצלחה.
ההפלה התרופתית מתבצעת בבית החולים, ועל הנשים להגיע לנטילת התרופות פעמיים בהפרש של 48 שעות. ההפלה התרופתית מתבצעת על ידי נטילת שני כדורים:
- מיפריסטון, הידוע גם בשם מיפיג’ן – תרופה אשר חוסמת את ההורמון פרוגסטרון ובכך מונעת את המשכו התקין של ההריון. לפרוגסטרון תפקיד חשוב ביותר בשלבי ההריון הראשונים, בהם הוא אחראי על שגשוג רירית הרחם ואספקת הדם לעובר. חסימת הפרוגסטרון גורמת לכך ששק ההריון נפרד מדופן הרחם וההריון מופסק. את התרופה יש לקחת בבית החולים, ואחרי נטילתה להמתין שעתיים למעקב.
- לאחר 48 שעות, נטילת מיזופרוסטול או צייטוטק – תרופות ממשפחת הפרוסטגלנדינים אשר גורמים לכיווץ הרחם ולפליטת העובר החוצה. גם את התרופה הזו לוקחים בבית החולים, ואחרי נטילתי יש להמתין 6 שעות למעקב.
כשבועיים לאחר ביצוע ההפלה התרופתית, מבצעים בדיקת אולטרסאונד שתפקידה לוודא שהרחם ריק מעובר ואין סיכון לסיבוכים. תהליך פליטת העובר החוצה מתבטא על ידי דימום, המזכיר מאוד את הדימום של המחזור. כמו כן, עלולים להופיע כאבי בטן, בחילות, הקאות ושלשולים.
יתרונות ההפלה התרופתית
היתרון הגדול ביותר של ההפלה התרופתית הוא שלא מדובר בפרוצדורה פולשנית, ולכן הסיכויים לסיבוכים קטנים ביותר, בעיקר אחרי שבודקים את מצב הרחם בבדיקת אולטרסאונד. כמו כן, מבחינה נפשית נטילת התרופות קלה יותר מאשר הפרוצדורה הפולשנית המתבצעת בגרידה, ולכן נשים רבות מעדיפות את ההפלה התרופתית.
גרידה
שיטה להפסקת ההריון על ידי שאיבת העובר החוצה, המתבצעת בהריונות אשר נמצאים שבועות 7-15. מדובר בפרוצדורה פולשנית המתבצעת תחת הרדמה כללית, אך אינה דורשת אשפוז ללילה (אלא מתבצעת באשפוז יום). תהליך הגרידה כולל שני שלבים עיקריים:
- הרחבת צוואר הרחם על ידי מכשירים ותרופות – מקל על הגעת המכשירים המבצעים את הגרידה אל הרחם. הרחבת צוואר הרחם מתבצעת על ידי מכשירים מיוחדים ושימוש בחומרים סופחי נוזלים שמסייעים לתהליך ההרחבה.
- שאיבת העובר החוצה – בעזרת משאבה מיוחדת שואבים את העובר מחוץ לרחם ובכך מפסיקים את ההריון.
לאחר ביצוע הגרידה, מבצעים כמובן בדיקת אולטרסאונד על מנת לוודא שאין תוכן הריוני ברחם, ושההפלה התבצעה בצורה תקינה.
סיבוכים של גרידה
לעומת ההפלה התרופתית הגורמת לתופעות לוואי קלות יחסית ונחשבת לבטוחה יותר, ביצוע גרידה כולל סיכון לסיבוכים וסיכונים שונים. בשנים האחרונות, עם ההתפתחות הטכנולוגית והזמינות של השימוש במכשיר האולטרסאונד שכיחות הסיבוכים לאחר גרידה פחתה, אך עם זאת קיימים מספר סיבוכים אפשריים. במקרה שהסיבוכים נוצרו בשל אבחנה וטיפול רשלני של הרופא המטפל, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית, שמפרטת את הסיבות לפגיעה ונזקיה בעקבותיהן.
- דימום – לאחר הגרידה עלול להופיע דימום קשה ביותר.
- ניקוב דופן הרחם – עלול להתפתח בזמן שאיבת העובר ולגרום לפגיעה קשה לרחם.
- פגיעה בצוואר הרחם – סיבוך המופיע במהלך הרחבת צוואר הרחם, ועלול לגרום לפגיעה עתידית המתבטאת בלידה מוקדמת.
- זיהום – בדומה לכל פרוצדורה פולשנית, גם ביצוע גרידה מגביר את הסיכון להופעת זיהום ודלקת. במקרים קשים ונדירים, זיהום שלאחר הפלה יכול אף לגרום להפרעה בפוריות בעתיד.