באילו מקרים ניתן להפסיק את ההריון?

HCG בבדיקת הריון ורמת הורמון

תוכן עיניינים

הפסקת הריון יזומה, אשר נקראת גם הפלה מלאכותית היא פרוצדורה בה מפסיקים את ההריון. קיימים מספר מקרים בהם מפסיקים את ההריון, כמו סכנה לאם או לעובר, הריון לא תקין ומצבים נוספים. במדינת ישראל כל הפלה דורשת אישור של וועדת ההפלות, אשר מאשרת את רוב הפניות להפסקת הריון. מימון ההפלה מתבצע בהתאם לנסיבות, על ידי קופת החולים או על ידי האשה עצמה.

המקרים המאושרים להפסקת הריון על חשבון קופת החולים

קיימים מספר מקרים אשר מאושרים על ידי ועדת ההפלות וכוללים את מימון קופת החולים. המקרים המאושרים הם:

  • נשים עד גיל 17 – במקרה זה ההפלות מאושרות וממומנות על ידי קופות החולים. כמו כן, למרות שמדובר בקטינות אין במקרים אלה מעורבות של ההורים, והנשים הצעירות יכולות לעבור את ההפלה ללא מעורבות ההורים. עם זאת, במקרים רבים רצוי לערב את ההורים, מכיוון שמדובר בפרוצדורה טראומטית מבחינה פיזית ונפשית הדורשת תמיכה רבה בימים שאחריה.
  • הריון הנובע מיחסים אסורים – על פי החוק הפלילי בישראל, יחסים אסורים מוגדרים כאונס או כגילוי עריות. במקרים אלו, מאושרת ההפלה על ידי ועדת ההפלות וממומנת על ידי קופות החולים. במקרים אלה חשוב לזכור שהנשים סובלות מטראומה נפשית אדירה ולכן חשוב להעניק את התמיכה המתאימה, אשר כוללת בין היתר תמיכה מקצועית.
  • עובר בעל מום – מקרים בהם העובר הוא בעל מום פיזי ידוע מראש הם מקרים המאושרים על ידי וועדת ההפלות וממומנים על ידי קופות החולים. בחלק ממקרי ההריון מתגלים במהלך ההריון מומים שונים. המומים מתגלים על ידי בדיקות הריון או בדיקות גנטיות, ובמקרים אלה ממליצים הרופאים על ביצוע הפלה על מנת למנוע סבל רב מהתינוק ומהוריו.
  • סכנה לחיי האישה – במקרים של סכנה לחיי האם, ממליצים הרופאים על ביצוע הפלה. במהלך ההריון עלולים להופיע מקרים בהם חיי האם יסוכנו, בגלל סיבוכים שונים או מצבים רפואיים הנובעים מההריון. במקרים אלו ממליצים על ביצוע הפלה, המאושרת על ידי וועדת ההפלות וממומנת על ידי קופת החולים.

המקרים המאושרים להפסקת הריון ללא מימון קופות החולים

קיימים מקרים בהם מאשרת ועדת ההפלות את ביצוע ההפלה, אך ללא מימון ההפלה. מקרים אלה כוללים בדרך כלל הריונות לא רצויים אך שניתן להמשיך בהם מבחינה בריאותית, סוציאלית ונפשית ולכן ההפלות לא ממומנות במקרים אלו. המקרים האחרים בהם ניתן לבצע הפלה הם:

  • נשים שנכנסו להריון מחוץ למסגרת הנישואין – מקרים של נשים שנכנסו להריון מחוץ למסגרת הנישואין, אך רוצות לעבור הפלה מאושרים בדרך כלל על ידי ועדת ההפלות אך לא כוללים מימון של קופת החולים.
  • נשים נשואות שנכנסו להריון, אך אינן מעוניינות בהריון – קיימים מקרים בהם נשים נשואות נכנסו להריון, אך אינן מעוניינות בו מסיבות שונות. במקרים אלו וועדת ההפלות מאשרת את ההפלה אך קופת החולים לא מממנת זאת.
  • נשים שנכנסו להריון אך אינן נשואות – מקרים אלה כוללים נשים רווקות, אלמנות או גרושות אשר נכנסו להריון ואינן מעוניינות להמשיך בו. במקרים אלה הפסקת ההריון מאושרת על ידי וועדת ההפלות, אך לא ממומנת על ידי קופת החולים.

מי יושב בוועדת ההפלות?

וועדת ההפלות כוללת שני רופאים ועובדת סוציאלית, ובכל צוות כזה יושבת אישה אחת לפחות. וועדת ההפלות דנה במקרים ומאשרת במקרה הצורך את הפסקת ההריון. במקרים בהם נדרשת הפסקת הריון אחרי השבוע ה-23, נדרש אישור של ועדה על אזורית, מכיוון שמדובר בפרוצדורה הכוללת סיכון גדול יותר.

אולי יעניין אותך גם:

ההיסטוריה של הפלות בישראל – מאז ועד היום

זכויות נשים לאחר הפלה

אודות המחבר:
ד״ר מיכאל שילון

ד״ר מיכאל שילון

גניקולוג ומנתח בכיר - רופא בכיר בבית חולים מאיר ובקופת חולים כללית.
בוגר בית ספר לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב, רופא מוטס במיל', בכיר בקופת חולים כללית, חבר בארגונים מקצועיים מובילים.

דילוג לתוכן