הרחם מורכב ממספר שכבות. השכבה האמצעית העבה היא שריר הרחם (מיומטריום). חיצונית לשכבה זו מצויה שכבה המצפה את חלל הרחם – הרירית (אנדומטריום). רירית הרחם היא החלק שעובר את השינויים העיקריים בעת המחזור החודשי.
במהלך המחזור מתפתחת הרירית ומתעבה, נוצרות בה בלוטות מפרישות בכמות רבה, ומופיעים בה כלי דם מפותלים. לקראת סיום המחזור מאבד החלק החיצוני של הרירית את אספקת הדם, ורובה של הרירית המעובה מופרש – זה הוא דם הווסת. רירית הרחם נותרת עם חלק קבוע דק (הרירית הבזאלית), שיתפתח מחדש במחזור החודשי הבא.
מהי גרידה?
באופן פשוט, גרידה היא הסרה כירורגית של החלק העליון (המתחלף) של רירית הרחם, יחד עם תוכן הרחם, במידה ויש כזה. בגרידה, מכניס הרופא מכשיר חד באופן יחסי, ו"מגרד" את הרירית. ניתן לבצע גרידה מסיבות טיפוליות או אבחנתיות.
הליך הגרידה
בשלב הראשון של הגדירה, יש צורך בהרחבת צוואר הרחם כדי לאפשר גישה לחלל הרחם עצמו. בביצוע של פעולה זו ניתן להיעזר במגוון רחב של סוגי הרדמה – הרדמה ספינלית, אפידורלית, כללית, מקומית, וכד'. לפני ביצוע הגרידה מומלץ להכיר היטב את המבנה האנטומי של הרחם, והמנח שלו (האם מדובר ברחם אחורי/ קדמי / מחיצתי/ דו קרני וכד'). ביצוע הגרידה באמצעות מכשיר כירוגי מתאים צריכה להיעשות בזהירות ובעדינות, כדי למנוע סכנה של חירור הרחם (פרפורציה). הפרוצדורה עצמה קצרה למדי, ואורכת מספר דקות בלבד.
מתי מבצעים גרידה?
קיימות שתי אינדיקציות רפואיות עיקריות לגרידה: איבחון וטיפול בדימום רחמי לא סדיר, וטיפול בהפלות מסוגים שונים.
דימום רחמי בלתי סדיר יכול להופיע ממגוון רחב מאוד של סיבות רפואיות: הפרעות בביוץ, שינויים ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון בגוף, שרירן רחמי, פוליפ רחמי, היפרפלזיה של רירית הרחם, גידולים ממאירים, מחלות כלליות שונות (למשל הפרעות בבלוטת התריס), ועוד. לעיתים יש קושי לקבוע את הסיבה המדוייקת להופעת הדימום.
גרידה של רירית הרחם נחשבת כבדיקה האבחנתית הטובה והמדוייקת ביותר לזיהוי של מקור הדימום. ניתן לבחון את הרירית שהוצאה בבדיקה פתולוגית (תחת מיקרוסקופ) ולהגיע לאבחנה מתאימה. עם זאת, ברוב המקרים אין צורך בגרידה ממש ואפשר להסתפק בנטילת דגימה מן הרחם באמצעות צינורית דקה (בדיקת "פיפל"). במקרים בהם מופיע דימום רחמי קשה, לא ניתן להפסיקו באמצעים אחרים, גרידה משמשת גם כטיפול הבחירה לעצירתו של הדימום.
למרבה הצער, הפלות בשלבי הריון מוקדמים (הפלה בשליש הראשון להריון) אינן דבר נדיר. הפלה של עובר בשלב מוקדם יכולה להתייצג מבחינה רפואית בכמה צורות: הפלה מלאה כוללת את מותו של העובר, פתיחת צוואר הרחם, ופליטת תוכן ההריון ללא התערבות רפואית. מצב כזה איננו דורש התייחסות גניקולוגית נוספת – ההפלה הושלמה ולא צפויים סיבוכים נוספים.
הפלה בלתי מלאה היא הפלה שבה העובר מת, צוואר הרחם נפתח, אך תוכן ההריון נפלט רק בחלקו. במקרים מסויימים יש צורך לטפל בהפלות בלתי שלמות, כדי לזרז את יציאת תוכן ההריון מהגוף. במצבים אלו משתמשים לעיתים קרובות בגרידה. הפלה מסוג אחר היא הפלה מעוכבת (missed abortion). בהפלה מסוג זה העובר מת ברחם, אך הצוואר לא פתוח ותוכן ההריון כולו נותר כשהיה. גם במקרה זה נעזרים בגרידה לריקון הרחם, בדומה לטיפול הרפואי בהפלה בלתי שלמה.
הפסקת הריון בלתי רצוי בשלבים מוקדמים (עד שבוע 18, במרבית המקומות) נעשית גם היא באמצעות פרוצדורה הדומה לגרידה. בעבר, הפסקת הריון יזומות נעשו בגרידה ממש – החדרת מכשיר חד לרחם וקילוף הרירית.
עם התפתחות הטכניקות הגיניקולגיות, החליפה את הגרידה המסורתית הפלה באמצעות שאיבה של תוכן הרחם. הפלה בעזרת שאיבה מקטינה מאוד את הסיבוכים שיכולים להופיע בגרידה – דימום, זיהום וניקוב הרחם. לכן, הפלה יזומה בגרידה נדירה מאוד בעולם הרפואי המודרני. עם זאת, השם "גרידה" נותר כינוי עממי נפוץ לפרוצדורה זו בציבור הרחב.
