גרידה

הרחם מורכב ממספר שכבות. השכבה האמצעית העבה היא שריר הרחם (מיומטריום). חיצונית לשכבה זו מצויה שכבה המצפה את חלל הרחם – הרירית (אנדומטריום).

רירית הרחם היא החלק שעובר את השינויים העיקריים בעת המחזור החודשי.

במהלך המחזור מתפתחת הרירית ומתעבה, נוצרות בה בלוטות מפרישות בכמות רבה, ומופיעים בה כלי דם מפותלים.

לקראת סיום המחזור מאבד החלק החיצוני של הרירית את אספקת הדם, ורובה של הרירית המעובה מופרש – זה הוא דם הווסת.

רירית הרחם נותרת עם חלק קבוע דק  (הרירית הבזאלית), שיתפתח מחדש במחזור החודשי הבא.

מהי גרידה?

באופן פשוט, גרידה היא הסרה כירורגית של החלק העליון (המתחלף) של רירית הרחם, יחד עם תוכן הרחם, במידה ויש כזה.

בגרידה, מכניס הרופא מכשיר חד באופן יחסי, ו"מגרד" את הרירית. ניתן לבצע גרידה מסיבות טיפוליות או אבחנתיות.

הליך הגרידה

בשלב הראשון של הגדירה, יש צורך בהרחבת צוואר הרחם כדי לאפשר גישה לחלל הרחם עצמו.

בביצוע של פעולה זו ניתן להיעזר במגוון רחב של סוגי הרדמה – הרדמה ספינלית, אפידורלית, כללית, מקומית, וכד'.

לפני ביצוע הגרידה מומלץ להכיר היטב את המבנה האנטומי של הרחם, והמנח שלו (האם מדובר ברחם אחורי/ קדמי / מחיצתי/ דו קרני וכד').

ביצוע הגרידה באמצעות מכשיר כירוגי מתאים צריכה להיעשות בזהירות ובעדינות, כדי למנוע סכנה של חירור הרחם (פרפורציה).

הפרוצדורה עצמה קצרה למדי, ואורכת מספר דקות בלבד.

מתי מבצעים גרידה?

קיימות שתי אינדיקציות רפואיות עיקריות לגרידה: איבחון וטיפול בדימום רחמי לא סדיר, וטיפול בהפלות מסוגים שונים.

דימום רחמי בלתי סדיר יכול להופיע ממגוון רחב מאוד של סיבות רפואיות: הפרעות בביוץ, שינויים ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון בגוף, שרירן רחמי, פוליפ רחמי, היפרפלזיה של רירית הרחם, גידולים ממאירים, מחלות כלליות שונות (למשל הפרעות בבלוטת התריס), ועוד. לעיתים יש קושי לקבוע את הסיבה המדוייקת להופעת הדימום.

גרידה של רירית הרחם נחשבת כבדיקה האבחנתית הטובה והמדוייקת ביותר לזיהוי של מקור הדימום. ניתן לבחון את הרירית שהוצאה בבדיקה פתולוגית (תחת מיקרוסקופ) ולהגיע לאבחנה מתאימה.

עם זאת, ברוב המקרים אין צורך בגרידה ממש ואפשר להסתפק בנטילת דגימה מן הרחם באמצעות צינורית דקה (בדיקת "פיפל"). במקרים בהם מופיע דימום רחמי קשה, לא ניתן להפסיקו באמצעים אחרים, גרידה משמשת גם כטיפול הבחירה לעצירתו של הדימום.

למרבה הצער, הפלות בשלבי הריון מוקדמים (הפלה בשליש הראשון להריון) אינן דבר נדיר. הפלה של עובר בשלב מוקדם יכולה להתייצג מבחינה רפואית בכמה צורות: הפלה מלאה כוללת את מותו של העובר, פתיחת צוואר הרחם, ופליטת תוכן ההריון ללא התערבות רפואית.

מצב כזה איננו דורש התייחסות גניקולוגית נוספת – ההפלה הושלמה ולא צפויים סיבוכים נוספים.

הפלה בלתי מלאה היא הפלה שבה העובר מת, צוואר הרחם נפתח, אך תוכן ההריון נפלט רק בחלקו. במקרים מסויימים יש צורך לטפל בהפלות בלתי שלמות, כדי לזרז את יציאת תוכן ההריון מהגוף. במצבים אלו משתמשים לעיתים קרובות בגרידה.

הפלה מסוג אחר היא הפלה מעוכבת (missed abortion). בהפלה מסוג זה העובר מת ברחם, אך הצוואר לא פתוח ותוכן ההריון כולו נותר כשהיה. גם במקרה זה נעזרים בגרידה לריקון הרחם, בדומה לטיפול הרפואי בהפלה בלתי שלמה.

הפסקת הריון בלתי רצוי בשלבים מוקדמים (עד שבוע 18, במרבית המקומות) נעשית גם היא באמצעות פרוצדורה הדומה לגרידה.

בעבר, הפסקת הריון יזומות נעשו בגרידה ממש – החדרת מכשיר חד לרחם וקילוף הרירית.

עם התפתחות הטכניקות הגיניקולגיות, החליפה את הגרידה המסורתית הפלה באמצעות שאיבה של תוכן הרחם. הפלה בעזרת שאיבה מקטינה מאוד את הסיבוכים שיכולים להופיע בגרידה – דימום, זיהום וניקוב הרחם.

לכן, הפלה יזומה בגרידה נדירה מאוד בעולם הרפואי המודרני. עם זאת, השם "גרידה" נותר כינוי עממי נפוץ לפרוצדורה זו בציבור הרחב.

שאלות ותשובות נפוצות בנושא גרידה כהליך הפלה

🔹 מהי גרידה?
תשובה: גרידה היא שיטת הפלה כירורגית שבה משתמשים להסרת רקמת ההריון מהרחם. השיטה כוללת שאיבה ו/או שריטה כדי לרוקן את תוכן הרחם.

🔹 מתי מבצעים הליך גרידה?
תשובה: הליך גרידה נעשה במקרים של הפלות רצוניות, הפלות ספונטניות (שקרויות "הפלות טבעיות") כדי לוודא שכל רקמת ההריון הוסרה מהרחם, וכן במקרים של בדיקות מעקב אחרי תסמינים או חשדות למחלות.

🔹 איך מתבצע ההליך?
תשובה: ההליך מתבצע תחת הרדמה מקומית או כללית. הרופא משתמש בכלי חד כמו כף קיורט, כדי לשרוט ולשאוב את רקמת ההריון מדופן הרחם. לעיתים משתמשים בשאיבה ואקום כדי לעזור בהסרת הרקמה.

🔹 מהם הסיכונים של הליך גרידה?
תשובה: כמו כל הליך כירורגי, גם גרידה כרוכה בסיכונים כגון זיהום, דימום, פגיעה ברחם וצלקות ברחם שעלולות להשפיע על היריון עתידי. במקרים נדירים, יכולות להיות תופעות לוואי חמורות יותר.

🔹 מהן ההמלצות להתאוששות אחרי הליך גרידה?
תשובה: אחרי ההליך, נשים עשויות לחוות דימום וכאבים. מומלץ לנוח ולהימנע ממאמץ גופני כבד בימים הראשונים לאחר ההליך. כמו כן, יש להימנע משימוש בטמפונים ולהימנע מקיום יחסי מין עד לבדיקה נוספת אצל רופא.

🔹 האם ניתן להיכנס להריון לאחר הליך גרידה?
תשובה: כן, נשים רבות מצליחות להיכנס להריון לאחר הליך גרידה. עם זאת, יש לוודא שהרחם מחלים לגמרי ושאין צלקות או פגיעות אחרות שעלולות להשפיע על היריון עתידי. רופאים לעיתים ממליצים לחכות מספר חודשים לפני ניסיון להיכנס להריון חדש.

🔹 איך מתמודדים עם ההשלכות הרגשיות של הליך גרידה?
תשובה: המתמודדות עם השלכות רגשיות של הליך גרידה יכולות להרגיש תחושות של עצב, אשמה, וחרטה. חשוב לדבר על רגשות אלו עם מטפל או יועץ, ולשקול לקחת חלק בקבוצות תמיכה או להיעזר במשאבים נוספים שיכולים לספק תמיכה רגשית.

🔹 מהם ההבדלים בין גרידה לשיטות הפלה אחרות?
תשובה: גרידה היא שיטה כירורגית שדורשת הרדמה והתערבות רפואית בבית חולים או מרפאה. שיטות אחרות כוללות הפלה רפואית, שבה משתמשים בתרופות להפלת ההריון ללא צורך בהליך כירורגי. השימוש בשאיבה בואקום הוא גם כן נפוץ ונחשב לעדין יותר מהגרידה.