הרחם מורכב ממספר שכבות. השכבה האמצעית העבה היא שריר הרחם (מיומטריום). חיצונית לשכבה זו מצויה שכבה המצפה את חלל הרחם – הרירית (אנדומטריום). רירית הרחם היא החלק שעובר את השינויים העיקריים בעת המחזור החודשי.
מהי גרידה?
באופן פשוט, גרידה היא הסרה כירורגית של החלק העליון (המתחלף) של רירית הרחם, יחד עם תוכן הרחם, במידה ויש כזה. בגרידה, מכניס הרופא מכשיר חד באופן יחסי, ו"מגרד" את הרירית. ניתן לבצע גרידה מסיבות טיפוליות או אבחנתיות.
הליך הגרידה
מתי מבצעים גרידה?
קיימות שתי אינדיקציות רפואיות עיקריות לגרידה: איבחון וטיפול בדימום רחמי לא סדיר, וטיפול בהפלות מסוגים שונים.
גרידה של רירית הרחם נחשבת כבדיקה האבחנתית הטובה והמדוייקת ביותר לזיהוי של מקור הדימום. ניתן לבחון את הרירית שהוצאה בבדיקה פתולוגית (תחת מיקרוסקופ) ולהגיע לאבחנה מתאימה. עם זאת, ברוב המקרים אין צורך בגרידה ממש ואפשר להסתפק בנטילת דגימה מן הרחם באמצעות צינורית דקה (בדיקת "פיפל"). במקרים בהם מופיע דימום רחמי קשה, לא ניתן להפסיקו באמצעים אחרים, גרידה משמשת גם כטיפול הבחירה לעצירתו של הדימום.
הפלה בלתי מלאה היא הפלה שבה העובר מת, צוואר הרחם נפתח, אך תוכן ההריון נפלט רק בחלקו. במקרים מסויימים יש צורך לטפל בהפלות בלתי שלמות, כדי לזרז את יציאת תוכן ההריון מהגוף. במצבים אלו משתמשים לעיתים קרובות בגרידה. הפלה מסוג אחר היא הפלה מעוכבת (missed abortion). בהפלה מסוג זה העובר מת ברחם, אך הצוואר לא פתוח ותוכן ההריון כולו נותר כשהיה. גם במקרה זה נעזרים בגרידה לריקון הרחם, בדומה לטיפול הרפואי בהפלה בלתי שלמה.
עם התפתחות הטכניקות הגיניקולגיות, החליפה את הגרידה המסורתית הפלה באמצעות שאיבה של תוכן הרחם. הפלה בעזרת שאיבה מקטינה מאוד את הסיבוכים שיכולים להופיע בגרידה – דימום, זיהום וניקוב הרחם. לכן, הפלה יזומה בגרידה נדירה מאוד בעולם הרפואי המודרני. עם זאת, השם "גרידה" נותר כינוי עממי נפוץ לפרוצדורה זו בציבור הרחב.
