מתי אפשר לבצע הפלה?

הפלה מלאכותית היא פרוצדורה בה מפסיקים את ההריון על ידי אמצעים תרופתיים או מכניים. לפי גיל ההריון והמצב הכללי, בוחרים את הדרך בה מתבצעת ההפלה. יש לזכור שלכל דרך יתרונות וחסרונות, אך באופן כללי ככל שההפלה מתבצעת כאשר גיל ההריון צעיר יותר, סיכויי ההצלחה עולים והסיכון לסיבוכים יורד. להלן סוגי ההפלות לפי שבועות ההריון:

הפלה עד השבוע ה – 7 להריון – הפלה תרופתית

הפלה בשליש הראשון של ההריון נעשית בשלבים מוקדמים של ההריון ומתבצעת על ידי שימוש בתרופות. במקרה זה על הנשים להגיע אל בית החולים פעמיים בהפרש של 48 שעות על מנת לקחת את התרופות. במקרים אלו משתמשים בשני סוגי תרופות – מיפיג’ן אשר חוסמת את פעילות הפרוגסטרון וגורמת להפסקת ההריון ופרוסטגלנדינים (מיזופרוסטול או ציטוטק) אשר גורמים להוצאת תוכן ההריון החוצה. סיכויי ההצלחה של ההפלה התרופתית גבוהים מאוד, אך שיטה זו אינה יעילה ככל שגיל ההריון עולה, ובכל מקרה לא מומלצת אחרי השבוע ה-9 להריון.

הפלה בשבועות 7-12 של ההריון – גרידה

במקרים אלה גיל ההריון מתקדם יותר וסיכויי ההצלחה של ההפלה התרופתית פחות טובים, ולכן פונים לגרידה. זהו תהליך פולשני אשר במהלכו שואבים את תוכן ההריון החוצה ובכך מפסיקים את ההריון. התהליך כולל שני שלבים עיקריים: הרחבת צוואר הרחם ושאיבת תוכן ההריון החוצה. בדרך כלל אחרי הפרוצדורה מבצעים בדיקת אולטרסאונד על מנת לוודא שהרחם ריק ושכל תוכן ההריון בחוץ.

גרידה היא פרוצדורה הכוללת סיכונים, כמו דימום, פגיעה בדופן הרחם, פגיעה בצוואר הרחם (אשר גורמת ללידה מוקדמת בעתיד) וזיהום, אך סיכונים אלה נדירים יחסית וכיום ניתן להגיד שגרידה היא פרוצדורה בטוחה יחסית.

הפלה אחרי השבוע ה – 12 – לידה מוקדמת

אחרי השבוע ה-12, פחות מומלץ לבצע גרידה בגלל הסיכון לסיבוכים כמו זיהום ודימום. ולכן, בין השבועות 12-15 מבצעים הפלה בשיטה הנקראת “בוארו” אשר גורמת בעצם ללידה מוקדמת. בשיטה זו, מזריקים אל נוזל השפיר תרופה אשר גורמת ליצירת צירים וללידת העובר. לאחר יציאת העובר החוצה מוודאים שתוכן הרחם ריק על ידי ביצוע גרידה. מדובר בפרוצדורה קשה וכואבת, אשר דורשת אשפוז ונחשבת לקשה ביותר.

הפלה בשבועות 15-20 – הרחבה ופינוי

אחרי השבוע ה- 15, העובר גדול מאוד ויש צורך לבצע פרוצדורה הנקראת הרחבה ופינוי. מדובר בפרוצדורה המזכירה גרידה, אך מתבצעת באגרסיביות רבה על ידי שימוש במכשור שתפקידו להרחיב את צוואר הרחם באופן שיאפשר את יציאת תוכן ההריון החוצה. לאחר ההרחבה, מוציאים את תוכן הרחם החוצה על ידי שימוש בשאיבה ומכשירים אחרים. לאחר הפרוצדורה הקשה צפויים שבועיים של דימום קשה, וכאבים רבים.

הפלה בשבועות 20-24

בשלב זה ההריון כבר מתקדם מאוד, והפרוצדורה הופכת לקשה ופולשנית מאוד. כאשר ההפלה מתבצעת בשלב כל כך מאוחר, משתמשים בשילוב של מספר שיטות להפסקת ההריון. במקרים מסויימים, גורמים לעצירת ליבו של העובר והוצאתו בשיטת הרחבה ופינוי.

במקרים אחרים, מזריקים אל הרחם פרוסטגלנדינים אשר תפקידם לגרום להופעת צירים, ולאחר מכן מבצעים את ההרחבה והפינוי על מנת להוציא את תוכן ההריון החוצה. יש לציין שמאחר וגיל ההריון גבוה, העובר כבר גדול והפרוצדורות מורכבות יותר מדובר בפרוצדורות הגורמות לסיבוכים רבים כמו דימום משמעותי וזיהום, ולכן פעמים רבות מתבצעות באשפוז ממושך.

הסיכון שבהפלה

ניתן לראות שככל שההפלה מתבצעת בשלב מאוחר יותר, הסיכויים לסיבוכים עולים, ולכן מרגע ההחלטה על ההפלה חשוב לבצע אותה כמה שיותר מהר, למרות הקושי בכך. הסיכונים העיקריים של ביצוע ההפלה הם דימומים, זיהומים ודלקות, המופיעים בדרך כלל לאחר הישארות של תוכן הריון ברחם. אי לכך, חשוב להיות במעקב אצל רופא נשים לאחר הפסקת ההריון, ולבדוק שהמצב תקין.