הפלה בגיל צעיר, קטינות ונערות

הפלה בגיל צעיר, קטינות ונערות

תוכן עיניינים

הנתונים מראים שהגיל הממוצע בו מקיימים יחסי מין רק קטן משנה לשנה, כאשר למעלה ממחצית מהנשים ומהגברים מאבדים אתהפלה בגיל צעיר, קטינות ונערות בתוליהם לפני גיל 18. למרות שחייבים להקפיד על יחסי מין מוגנים ושימוש באמצעי מניעה, על אחת כמה וכמה בגילים אלה, עדיין נוצר מצב בו קטינות ונערות רבות נכנסות להריון בלתי מתוכנן (יש להדגיש עם זאת שבשנים האחרונות יש ירדה בעולם המערבי בהריון לא מתוכנן בגיל הנעורים, Teenage Pregnancy).
אז מה עושים אם נכנסים להריון בגיל צעיר? מהן האפשרויות העומדות ביצוע הפלה? הנה כל מה שחשוב שתדעו על הנושא שאין רבים החשובים ממנו יותר.

הפסקת הריון בגיל צעיר

בישראל ניתן לבצע הפסקת הריון רק באופן מסודר ובהתאם לחוק, וזה נכון בכל גיל למעשה. המשמעות היא שהקטינה או הנערה חייבת לפנות לוועדה מורשית לקבלת אישור להפסקת הריון, ועדה המונה רופאים ועובדת סוציאלית ומתכנסת לרוב בבתי החולים ובחלק מהמקרים במרפאת קהילה.

סבירות גבוהה מאוד שבמקרה של קטינות שנכנסו להריון, הוועדה להפסקת הריון תאשר את הבקשה להפסקתו. הסיבה היא שגיל הנמוך מ-17 הוא אחד התנאים המרכזיים לאישור הפסקת ההריון, עקב הסבירות הגבוהה שמדובר בהריון בלתי מתוכנן והמודעות לקשיים המשמעותיים בגידול תינוק בשלב מוקדם זה של החיים.

הוועדה עתידה לאשר את הפסקת ההריון גם כאשר הצעירה אינה נשואה, כשההריון נגרם כתוצאה מיחסים המוגדרים כאסורים (דוגמת אונס או גילוי עריות), כשהתינוק עתיד להיוולד עם מום משמעותי או כשיש חשש מבוסס שהמשך ההריון יסכן את חיי האישה או עלול להסב לה נזק במישור הנפשי.

כיצד להתנהל מול הוועדה להפסקת הריון?

כמובן שמומלץ להגיע לוועדה עם כל המסמכים הרפואיים, מה שעשוי לקצר ולייעל את התהליך. עם זאת, גם אם הקטינה אינה יכולה או מספיקה לארגן את המסמכים, יש עדיין מה לעשות. ניתן להשלים את המידע החסר בבית החולים, תוך ביצוע הבדיקות על ידי צוות בית החולים.

הוועדה, וגם עובדת סוציאלית, יספקו לצעירה את כל המידע שחשוב לדעת על תהליך הפסקת ההריון, השיטות המוצעות לכך בישראל והסיכונים (הלא גדולים מדי) המאפיינים את התהליך בכל אחד מהמקרים – כך שהיא תוכל לקבל החלטה מושכלת. הוועדה אמורה למסור את ההחלטה שלה מיד עם סיום ההתכנסות, כאשר במקרה של קטינות סבירות גבוהה מאוד שהאישור יתקבל. ואגב, גם אם הצעירה מתחרטת לאחר מכן ומעוניינת להמשיך עם ההריון – היא יכולה בהחלט לעשות זאת עד לרגע בו הפסקת ההריון נעשית בפועל.

האם יש צורך בקבלת אישור מהוועדה?

שאלה שבוודאי עולה היא עד כמה נערות, צעירות וקטינות המעוניינות לבצע הפסקת הריון, מסיבה כזו או אחרת, צריכות לקבל את אישור ההורים שלהן. החוק בישראל ברור מהבחינה הזו, והוא מגדיר שאין צורך בקבלת הסכמת הורים להפסקת ההריון.
במילים אחרות: הצעירה יכולה לבקש להפסיק את ההריון בכל גיל למעשה, מבלי שיש צורך בהסכמה של ההורים או האפוטרופסים ולעיתים מבלי שהם מודעים לכך בכלל. זוהי חלק מהשמירה על הפרטיות וההגנה על הסודיות המאפיינת את התחום בישראל, אם כי בפועל אפשר להבין כמובן קטינות שבוחרות לערב את ההורים וגורמים אחרים על מנת לקבל את תמיכתם בתקופה שנוטה להיות מורכבת ורגישה מאוד.

הצעירה המעוניינת לבצע את ההפלה אינה נדרשת בנוסף לקבלת ההסכמה מבן הזוג או הפרטנר המיני. ההנחה היא שהצעירה היא המחליטה היחידה לגבי הגוף שלה, כולל בסוגיית המשך ההריון.

דרכי הפסקת הריון והייחודיות של צעירות

כיום ידועות שתי דרכים עיקריות לביצוע הפלה, והן רלוונטיות גם במקרה של הפלה בגיל צעיר. הראשונה היא הפלה בכדורים, המתאימה בעיקר לשלבים המוקדמים של ההריון (עד סביבות השבוע התשיעי). לאחר מכן, או במצבים מורכבים מראש, ייתכן שלא יהיה מנוס אלא לבצע הפלה בניתוח, המכונה גרידה.
חשוב לציין שקטינות המעוניינות לבצע הפסקת הריון, בכל אחת מהשיטות, זכאיות לקבל עדיפות בתור של הוועדה להפסקת הריון ביחס לנשים אחרות. כמו כן, הן רשאיות לקבל ליווי אישי צמוד של עובדת סוציאלית בכל משך הליך הפסקת ההריון (כולל שיחה עם עובדת סוציאלית טרם הכניסה לוועדה).

שאלת המימון ההפלה

סוגיה משמעותית אחרת ביחס להפסקת הריון נוגעת לעלות התהליך, כאשר גם כאן הכללים לגבי צעירות וקטינות הם חד משמעיים. עד גיל 19, קופת החולים בה מבוטחת הצעירה היא שאמורה לקחת על עצמה את מימון הפסקת ההריון, וכן את התהליך הפרוצדורלי של פנייה לוועדה הייעודית. כמובן שצעירה שאינה מעוניינת לקבל את מימון קופת החולים תוכל לשלם על התהליך באופן פרטי. למידע נוסף, הקליקו: הפלה פרטית מול הפלה ציבורית – מה נכון יותר עבורך?.

שימו לב שגם כאשר הצעירה לא דואגת להתחייבות כספית למימון הטיפול, כמו שקורה לא פעם, היא יכולה לקבל את המימון לאחר מכן. במקרה הזה הצעירה תתקבל לבית החולים ותבצע את התהליך ללא דרישת תשלום. לאחר מכן קופת החולים תנפיק לה את ההתחייבות ותממן למעשה את הטיפול.

אודות המחבר:
ד״ר מיכאל שילון

ד״ר מיכאל שילון

גניקולוג ומנתח בכיר - רופא בכיר בבית חולים מאיר ובקופת חולים כללית.
בוגר בית ספר לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב, רופא מוטס במיל', בכיר בקופת חולים כללית, חבר בארגונים מקצועיים מובילים.

דילוג לתוכן