מטבע הדברים מדי שנה חיילות רבות שמשרתות בצה”ל נכנסות להריון. בפני החיילת שנכנסה להריון עומדות שתי אפשרויות מרכזיות. האחת היא להמשיך את ההריון והשנייה היא להפסיק אותו.
במידה והחיילת בוחרת להמשיך את ההריון, היא תופנה תוך שלושה ימים לבקו”מ ותשוחרר מהשירות. הנימוק לשחרור שיהיה רשום בתעודת השחרור שלה יהיה סיבות רפואיות. מאמר זה עוסק באפשרות השנייה של הפסקת ההריון.
מה צריכה לעשות חיילת שנכנסה להריון?
ראשית, חשוב להבין שהחיילת לא צריכה לספר לאיש על דבר הריונה ואפילו לא למפקד שלה. עם זאת, עליה ליצור קשר עם אחת משלושת העובדות הסוציאליות הפיקודיות שפועלות בצה”ל. כל עובדת סוציאלית אחראית לקבל פניות באזור אחר בארץ. בנוסף, החיילת יכולה ליצור קשר עם מרכז התמודדות ותמיכה (מהו”ת) שפועל בבסיס צריפין וזמין לפניות.
פקודת הצבא בנושא
ההתמודדות עם הפלה במסגרת השירות הצבאי שונה מהתמודדות עם הפלה במסגרת החיים האזרחיים במספר מישורים.
ראשית, לפי פקודת הצבא, חל איסור על החיילת ההרה לקבל שירות רפואי באופן פרטי ולפיכך את ההפלה עליה לעבור אך ורק בבתי החולים שמספקים שירותים רפואיים לצה”ל. כמו כן, בניגוד להפלה שמבוצעת במהלך החיים האזרחיים, צה”ל מבטיח למתמודדות עם הפסקת הריון תמיכה נפשית צמודה וליווי מקצועי החל מרגע הפנייה לעובדת הסוציאלית, לאורך כל הדרך ואפילו לאחר הפסקת ההריון.
יש לציין כי הפסקת ההריון ממומנת באופן מלא על ידי צה”ל וכי כל התהליך כולו נשמר בסודיות גמורה. למעשה, בתיק האישי של החיילת לא יופיע תיעוד כלשהו לכך שעברה הפלה במסגרת הצבא. חל גם איסור מוחלט על העובדת הסוציאלית שמטפלת בחיילת לפנות למפקדיה או ליצור עמם קשר ללא רשותה של החיילת.
מתי ניתן יהיה לאשר הפלה במסגרת הצבא?
חיילות שמעוניינות להפסיק את הריונן צריכות לעמוד בפני ועדה להפסקת הריון בדיוק כמו כל אזרחית מן השורה. במובן זה הפסקת הריון במהלך השירות הצבאי אינה שונה במאום מהפסקת הריון במהלך החיים האזרחיים.
