הידבקויות ברחם – כל מה שכדאי ורצוי לדעת!

הידבקויות ברחם נחשבת לתופעה נפוצה עם זאת, נשים רבות כלל אינן מודעות לקיומה, וחבל כי הידבקויות ברחם יכולות להוביל להפלות, לבעיות ואי סדרים במחזור החודשי כמו גם לבעיות פוריות. נכון להיום ניתן לטפל בזיהומים הנגרמים בשל הידבקויות ברחם וכך למנוע סיבוכים מיותרים.

אז מהן הידבקויות ברחם? מה גורם להופעתן? אילו תסמינים נלווים להידבקויות ברחם? ואילו שיטות טיפול עומדות לרשותנו כיום? כל התשובות ממש בשורות הבאות.

מהן הידבקויות ברחם?

רוב איברי הבטן עטופים בקרום הצפק העדין שתפקידו העיקרי הוא הפרדת האיברים השונים כמו גם הפרדת לולאות המעיים. קרום עדין זה עלול להיפגע במהלך ניתוח בחלל הבטן, ומעשה הידבקויות הרחם הן סיבוך אפשרי כתוצאה מניתוח שכזה בחלל הבטן.
לאחר הניתוח, בעת תהליך הריפוי הטבעי של קרום הצפק, תיווצר רקמה סיבית, העשויה להדביק אברים מסוימים שבמצב רגיל אמורים להיות מופרדים. כאשר ישנה הצטברות של רקמה צלקתית באיברים שונים באזור האגן תתכן התחברות של איברים מסויימים, והתחברות זו עלולה להוביל לשינוי אנטומי ואף לפגיעה בתפקוד של אברים אלו.

“תסמונת אשרמן” (Asherman’s syndrome) היא תסמונת בה קיימת הדבקה בתוך הרחם (צוואר הרחם, פנים הרחם ואף בחצוצרות), העלולה אף לחבר אברים מסויימים נפרדים ביחד. תסמונת זו הנעה ממצב קל ועד קשה עלולה גם להקשות על כניסת להריון או לגרום להפלות חוזרות.

מהם הגורמים להידבקויות ברחם?

הסיבה הנפוצה ביותר להיווצרות ההידבקויות ברחם היא ניתוחים ובראשם ניתוחים בחלל הבטן, כאמור.
כמו כן, מגוון ניתוחים גינקולוגיים עלולים להיות הסיבה להידבקויות ברחם: החל מהסרת ציסטות, הסרת שרירנים, לידה קיסרית ועוד.
למעשה הסיכון בלידה קיסרית ראשונה להיווצרות הידבקויות ברחם עומד על כ-40%, ואף עולה לכ-85%-80% בלידה קיסרית שניה.

גורם נוסף שעשוי לגרום להידבקויות ברחם הוא אנדומטריוזיס, ממנו סובלות כ-10% מהנשים, הימצאותה של הרקמה הרירית מחוץ לחלל הבטן עלולה לחולל הידבקות ברחם. גם כל מצב טראומטי של הרחם, החל מזיהומים אפשריים ובעיקר בשל ניתוחים שונים יכול לגרום להידבקות ברחם.

אלו הן התסמינים המאפיינים הידבקויות ברחם:

• כאבים בעת קיום יחסי מין;
• דימום וסתי שאינו סדיר, חלש בדר"כ או לא קיים בכלל;
• יתכננו הפלות חוזרות ו/ או קושי להיכנס להריון;

יש לציין כי לעיתים לא יורגשו כלל תסמינים מיוחדים, וכי אף לא תמיד מצב זה ניתן לאבחון.

כיצד ניתן לאבחן?

האבחון יתאפשר על ידי אולטרסאונד, בדיקת היסטרוסקופיה אבחנתית או על ידי בדיקת היסטרוסלפינגוגרפיה.

כיצד ניתן למנוע את ההידבקויות ברחם?

כמובן שלא תמיד ניתן למנוע את ההידבקויות ברחם, אך מומלץ וניתן להקטין את הסיכוי להיווצרותן על ידי הימנעות מניתוחים כירורגיים שאינם הכרחיים. כך למשל, חשוב להציג בפני אישה העומדת לבצע ניתוח קיסרי מסיבות שאינן רפואיות על ההשלכות האפשרויות והסיכונים הכרוכים בכך בניתוח הקיסרי ולציין את הסיכון בהידבקויות ברחם.

כמו כן קיימים תכשירים המפחיתים את הסיכון להידבקויות ברחם בעת ולאחר הניתוח: "האדפט" בו משתמשים לשטיפת איברים פנימיים במהלך ניתוחים המופרש מהגוף, עם השתן מספר ימים לאחר הניתוח, אולם הוא עלול לגרום לבצקות פנימיות הדופן הבטן.

או ג'ל ה"אינטרקוט"  כמו גם רשת ה"אינטרסיד" המפחיתים גם הם את הסיכוי להידבקויות הרחם- אלו אינם יכולים לגרום להיווצרות בצקות.

מהו הטיפול המומלץ להידבקויות הרחם?

על הרופא המטפל לבדוק ולהחליט לפי חומרת המצב כיצד לטפל.

יתכן וניתוח היסטרוסקופיה יומלץ, במהלכו יוסרו ההידבקויות.  ניתוח זה אינו מסובך, אולם הוא מבוצע בהרדמה.

לאחר הניתוח יתכן טיפול תרופתי למניעת זיהומים על מנת שלא יווצרו הידבקויות חדשות, יתכן גם טיפול הורמונלי על מנת לסייע לרירית הרחם להתחדש.

לאחר הניתוח יתכן שהרופא יתקין התקן תוך רחמי זמני על מנת לשמור על צורתו התקינה של הרחם כאשר קירות הרחם מופרדים זה מזה.

בכל מקרה מומלץ להמתין מספר חודשים לאחר הניתוח על מנת לוודא שאין שוב הידבקות ברחם ואז לנסות שוב להיכנס להריון.