דלקת באגן היא מחלה נפוצה בקרב נשים, שעלולה לגרום לאי נוחות רבה ואף להשפיע על יכולת הפוריות של האישה. המדובר הוא
בזיהום – כרוני או חריף – המופיע בחלק העליון של מערכת המין הנשית, בה ממוקמים ברחם, השחלות והחצוצרות. הנה כל מה שחשוב לדעת על הדלקת, דרכי ההימנעות ממנה ואופני הטיפול.
מה הגורמים להופעת דלקת באגן?
דלקת באגן עלולה להיגרם מכמה סיבות בולטות, אם כי ייתכן בהחלט תרחיש בו האישה סובלת מדלקת אך אינה יודעת מה בדיוק גרם לכך. בין גורמי הסיכון ניתן למנות חיידקים העוברים לגוף האישה במגע מיני שאינו מוגן, ניתוחים ופעולות רפואיות שהאישה מבצעת באגן, שימוש בהתקן תוך רחמי, לידה ועוד. חלק מהפעולות מעלות את הסיכויים למעורבות צוואר הרחם בדלקת, לדוגמה הפלה.
נשים שגילן צעיר מ-25, כמו גם נשים שהחלו לקיים יחסי מין בגיל מוקדם, מחליפות בני זוג בתדירות גבוהה או בעלות היסטוריה של מחלות על רקע מיני נמצאות בקבוצת סיכון מוגבר לסבול מהדלקת. זו אחת הסיבות לכך שחשוב שכל אישה תקיים יחסי מין מוגנים, וכמובן שתקפיד להיבדק אצל רופא הנשים באופן שגרתי.
התסמינים והסיבוכים של הדלקת
דלקת באגן עלולה להשפיע על האישה בכמה אופנים. בטווח הקצר, מדובר כאן בסימפטומים אפשריים דוגמת כאבים באזור האגן או הבטון התחתונה, הפרשות מהנרתיק, חום גבוה, רגישות יתר בבטן התחתונה, כאבי ראש, בחילות, הקאות ועוד.
בטווח הארוך, הדלקת עלולה לגרום לפגיעה בצוואר הרחם ובאיברי הרבייה – ולכן להביא לבעיות פוריות (למעשה, כחמישית מבין הנשים שחוות דלקת באגן נעשות בלתי פוריות). בנוסף לכך המחלה עלולה לגרום למוגלה באיברי המין, לכאבים כרוניים באגן ולהגדלת הסיכויים להריונות חוץ רחמיים.
האם ניתן לטפל בדלקת באגן?
אחד המפתחות העיקריים לטיפול מוצלח בדלקת באגן, ולמניעת הסיבוכים שתוארו מעלה, הוא אבחון יעיל ומדויק שלה. בדרך כלל ניתן ללמוד על המחלה דרך בדיקות גינקלוגוית לאיתור רגישות באגן, נטילת דגימות לניתוח במעבדה ולעיתים גם בדיקות דם, בדיקות הדמיה ועוד.
הטיפול בדלקת האגן נעשה בדרך כלל באמצעות תרופות אנטיביוטיות, כאשר שילוב בין כמה סוגי תרופות אפשרי בהחלט על רקע העובדה שהדלקת נגרמת לא פעם עקב כמה וכמה סוגי חיידקים. טיפול התרופתי עשוי להביא להפחתת תסמיני הדלקת ולהתגברות על הבעיה תוך פרק זמן של כשבועיים. אם הזיהום מראש הוא חמור מאוד, ייתכן שיהיה צורך במתן אנטיביוטיקה דרך הווריד. התרחשות כמה מסיבוכי הדלקת עלולה לדרוש פעולות כירורגיות.
