ההיסטוריה של הפלות בישראל – מאז ועד היום

ההיסטוריה של הפלות בישראל – מאז ועד היום

תוכן עיניינים

כאשר בוחנים את שיעור ההפלות בישראל, בנקודת הזמן הנוכחית, מגלים שאנחנו נמצאים במקום טוב באמצע. שיעור ההפלותההיסטוריה של הפלות בישראל – מאז ועד היום בישראל הוא בהחלט בינוני, אפילו אם משווים אותה למדינות מערביות אחרות. עם זאת, כאשר בוחנים את ההיסטוריה המרתקת של ארצנו הקטנה, אפשר להבין מדוע מדובר בתחום שעבר שינויים רבים לאורך השנים.
במאמר הבא נציג בפניכם את ההיסטוריה המלאה של ההפלות בישראל, החל מהשנים הראשונות של המדינה ועד עצם היום הזה, ונסביר על ההיבטים הייחודיים שלנו.

השנים שלאחר הקמת המדינה

באופן לא מפתיע, עברו לא מעט שנים מרגע הקמת המדינה עד שנוסחו בה חוקים ייעודיים המתייחסים לנושא. בשנים הראשונות שלאחר ייסוד המדינה היא התבססה עדיין על התקנות מימי המנדט הבריטי, שהיו מחמירות. אישור הפסקת ההריון נעשה אך ורק במצבים בהם נשקפה לאישה ההרה סכנה בריאותית מוחשית. ביצוע הפלה ללא האישור הזה היה כרוך בעונש מאסר כנגד האישה וגם הרופא שביצע עבורה את ההפלה. התוצאה היא התפתחות "תעשייה" ערה של הפלות בסתר, ויש שיגידו מדיניות של אי אכיפה מכוונת של גורמי החוק במדינה.

בשנות החמישים של המאה העשרים, חל שינוי מסוים. הוחלט לא להעניש את הרופא שביצע את ההפלה, גם בהיעדר אישור, וכך הוגדר "סיבה רפואית" כסיבה מוצדקת להפלה. באותן שנים החלו להתקיים ועדות הפסקת ההריון הציבוריות הראשונות, על ידי קופת חולים כללית.

משנות ה-60 ועד היום

תחילת שנות ה-60 היו נקודת ציון חשובה נוספת בבחינת נושא ההפלות בישראל. ממשלת ישראל דאז החליטה להקים ועדה שתעסוק באופן מוסדר בנושא הפסקת ההריון, אם כי השאיפה הברורה נשמרה כפי שהייתה: לאשר את ההפלה אך ורק במקרים המחייבים זאת, ובוודאי שלא עבור כל אישה באשר היא.

בשנת 1977, נחקק "החוק לתיקון דיני עונשין (הפסקת הריון)" המתייחס לתרחישים בהם הוועדות עשויות לאשר הפסקת הריון. למרות שהוא עבר שינויים מסוימים ועדכונים בעשורים שחלפו מאז, המהות העיקרית שלו נשמרה. התנאי הראשון הוא אישה שגילה אינו עולה על 17 (בנוסח הנוכחי – 18), או לחלופין גבוה מ-40. הפלה אפשרית גם עבור נשים שאינן נשואות או שההריון שלהן נעשה מחוץ למסגרת הנישואין, למשל במצבי בגידה.

הפן הבריאותי מקבל מאז ועד היום תפקיד מרכזי. עוד בשנות ה-70 הוגדר כי בעיות רפואיות ומומים חמורים בעובר הם עילה מוצדקת להפסקת ההריון, אם כי ברור מדוע בשנים שחלפו מאז שופרו אמצעי האבחון – כך שנראה שכיום ניתן לזהות מראש יותר מצבים הדורשים או לכל הפחות הופכים לאפשרית את הפסקת ההריון.
בהמשך לכך, הפסקת הריון צפויה להיות מאושרת כאשר מתברר כי המשך ההריון מעמיד את האישה בפני סכנה לפגיעה מוחשית או לנזק לאישה במישור הגופני או הנפשי.

מה צופן העתיד?

ימים יגידו האם בשנים הבאות נהיה עדים לשינויים נוספים בתמונת ההפלות בישראל. ייתכן מאוד שפיתוחים רפואיים שונים, או אפילו מגמות שחלות בחברה הישראלית באופן כללי, יביאו לכך. בחברה דינמית שמשתנה באופן תדיר, זה נראה טבעי.

אודות המחבר:
ד״ר מיכאל שילון

ד״ר מיכאל שילון

גניקולוג ומנתח בכיר - רופא בכיר בבית חולים מאיר ובקופת חולים כללית.
בוגר בית ספר לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב, רופא מוטס במיל', בכיר בקופת חולים כללית, חבר בארגונים מקצועיים מובילים.

דילוג לתוכן