רשלנות בלידה שגרמה להפלת העובר

רשלנות רפואית בלידה שגרמה להפלה - איך לתבוע ?

תוכן עיניינים

על אף התקדמות הרפואה וצבירת ידע וניסיון בכל הקשור להריון ולידה, קיימים מקרים שההיריון לא מסתיים בלידה של יילוד חי ובריא, אלא בהפלה של העובר.

כאשר מצליחים להוכיח במסגרת התביעה כי הלידה עצמה לא התנהלה כראוי בעקבות מחדלים רפואיים – מדובר ברשלנות המהווה עילה להגשת תביעה. גם אם הסיבה להפלה אינה קשורה לטיפול רפואי רשלני, אולם בוצעה בחוסר זהירות, ונגרמו נזקים ליולדת – הדבר נחשב לרשלנות רפואית.

מעמד משפטי של עובר שטרם נולד אל מול ילוד שנולד ונפטר

כאשר הלידה מתארכת  ולצוות המיילד קשה ליילד את העובר ולהוציאו לאוויר העולם, עלולים להיות מצבים בהם העובר ניזוק ולפעמים אינו שורד ונפטר.

במקרה בו העובר נפטר תוך כדי הלידה, הוא נחשב כמי שלא היתה לו אישיות משפטית בפני עצמו ואינו זכאי לפיצויים.  עם זאת הוריו זכאים לפיצוי לא ממוני בגין עוגמת נפש ולפיצוי ממוני אם היה גם נזק גופני.

לחילופין, ילוד שנולד ונפטר בסמוך ללידה, נחשב לפי החוק לבעל זכות עצמאית אוטונומית, וזכאי לפיצויים בגין כאב וסבל, אבדן יכולת השתכרות וכולי. הוריו יקבלו בנוסף פיצויים וגם בשל נזק לא ממוני כאב וסבל.

על כן, לעניין התביעה ותשלום הפיצויים, חשוב לדעת אם היילוד נולד חי ונפטר לאחר לידתו, או שנפטר בלידתו.

פיצוי לשני בני הזוג האם והאב

כמו כן נקבע כי שני ההורים יפוצו בין אם העובר נפטר מעט אחרי הלידה או נפטר בלידה. בית המשפט העליון אשר דן במקרה של זוג הורים שאיבדו את ילדם בלידה אחרי שבית החולים נמצא אחראי, פסק פיצוי לשני ההורים – לאם ולאב לאחר שהוכחה עילת התביעה. נקבע כי גם האב יחשב לנפגע וניזוק.

כאשר היילוד הגיח בחיים לאוויר העולם ונפטר אחרי לידתו, בית המשפט פסק פיצוי ליילוד בגין נזק לא ממוני, ובנוסף פיצוי בגין שנים אבודות. כמו כן נפסקו גם פיצויים לשני ההורים בגין כאב וסבל.

טיפול משפטי ברשלנות רפואית במקרה של הפלה בלידה

היה ולידה מסתיימת בהפלה ופטירת העובר, ומתעורר חשד לרשלנות רפואית, חשוב מאוד לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין מנוסה שמתמחה בתחום.

עורך הדין :  יבדוק על סמך העובדות והמסמכים הרפואיים שהוצגו לפניו, האם יש עילה להגשת תביעת רשלנות.

ההתיישנות: היא 7 שנים מהתרחשות האירוע. עם זאת חשוב לפנות לעורך דין סמוך ככל האפשר לאירוע ולאסוף החומר הרפואי מוקדם ככל שניתן כדי שלא יאבד.

הסכמה מדעת : אי מתן הסכמה מדעת לטיפול רפואי יכולה להוות עילה לרשלנות רפואית. צריך לברר אם היולדת נתנה הסכמה מדעת לאחר שקיבלה הסברים מלאים מהרופא על אופן הלידה.

איסוף חומר רפואי: יש לאסוף חומר רפואי שמלמד אודות מצב היולדת והעובר, הבדיקות והטיפולים שבוצעו, תרופות שניתנו וכולי. איסוף החומר חשוב גם עבור המומחה הרפואי כדי שיוכל לכתוב את חוות הדעת על סמך החומר הרפואי. לפי חוק זכויות החולה יש למטופל הזכות לקבל את כל החומר הרפואי הקשור לעניינו, מתיק בית החולים.

מומחה רפואי : לצורך הגשת תביעה בעילת רשלנות רפואית יש צורך בצירוף של חוות דעת מומחה בהריון ולידה הקובעת כי הלידה התנהלה ברשלנות וגרמה להפלת העובר.  ידוע כי  קיים קושי למצוא מומחה רפואי שיעיד נגד רופאים אחרים ולפעמים נאלצים גם לפנות למומחה מחו"ל.

הפיצויים: הפיצויים במקרה של הפלה בעקבות רשלנות רפואית בלידה יהיו בגין נזק נפשי, ועגמת נפש להורים. כמו כן ניתן לתבוע פיצוי בגין נזק פיזי כאשר נגרם לאישה נזק בעקבות ההפלה.

הגשת התביעה לבית המשפט וניהול ההליך: התביעה (על פי סכומה) תוגש לבית המשפט המחוזי או השלום בהתאם, וההליך המשפטי עשוי להתמשך מספר שנים. היה ובעלי הדין מגיעים לפשרה במסגרת ההליכים המקדמיים ובטרם הליך ההוכחות, נחסך

אודות המחבר:
ד״ר מיכאל שילון

ד״ר מיכאל שילון

גניקולוג ומנתח בכיר - רופא בכיר בבית חולים מאיר ובקופת חולים כללית.
בוגר בית ספר לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב, רופא מוטס במיל', בכיר בקופת חולים כללית, חבר בארגונים מקצועיים מובילים.

דילוג לתוכן