• בית
  • הסיבות
    • הריון חוץ רחמי
    • הריון כימי
    • הריון לא רצוי
    • מומים
    • רעלת הריון
    • קרישיות יתר
    • התפתחות לא תקינה
    • הפרעות בבלוטת התריס
    • אין דופק לעובר
    • הפלה כתוצאה מבדיקת מי שפיר
    • דילול עוברים
    • באילו מקרים ניתן להפסיק הריון
    • תסמונת APLA – תסמונת אנטי פוספוליפידית
  • ועדה להפסקת הריון
    • התנאים לאישור הפסקת הריון
  • הפסקת הריון
    • סיכונים בהפלה
    • עלות הפלה
    • חוק הפסקת הריון
  • הפלה בכדורים
  • הפלה יזומה
    • מפיג'ין
    • גרידה
    • הפלה באמצעות שאיבה
    • הפלה בשיטת D&E
    • הפלה באמצעות תמיסת מלח
    • מיפפריסטון (מיפג'ין) תרופה להפסקת הריון
    • הפלה באמצעות זירוז לידה
    • הפלה בשיטת D&E
    • ציטוטק
    • הפלה תרופתית
    • בדיקת היסטרוסקופיה
    • פרוסטגלנדינים
    • פוסטינור
    • גלולת היום שאחרי
    • הפלה בוואקום
  • הפלה טבעית
    • הפלה מאיימת
    • הפלה נדחית
  • הפלה פרטית
  • מתי
    • הפלה בשליש הראשון
    • הפלה בשליש השני
    • הפלה בשליש השלישי
    • הפלה בין שבוע 1 לשבוע 14 של ההריון
    • הפלה בין שבוע 14 לשבוע 25 של ההריון
    • הפלה בין שבוע 26 לשבוע 40 להריון
    • הפסקת הריון מאוחרת
    • הפלה בגיל צעיר
  • אחרי
    • חזרה לשגרה לאחר הפלה
    • דיכאון אחרי הפלה
    • בדיקות לאחר הפלה
    • הריון אחרי הפלה
    • קרישי דם לאתר הפלה
    • זיהום לאחר הפלה
  • מידע נוסף
    • התקן התוך רחמי – מירנה
    • תופעות הלוואי המאפיינות את ההפלה התרופתית
    • זכויות לאחר הפלה
    • רשלנות רפואית בהפלה
    • הריון
    • לידה
    • שבועות הריון
    • בדיקות הריון
    • גניקולוג
    • ביקור ראשון אצל רופא/ת נשים
    • בדיקות דם בהריון
    • הפלות בישראל – בעד ונגד
    • הסיכוי להפלה חוזרת
    • הפלה וכניסה נוספת להריון
    • חיסון נגד הפלה
    • לידה שקטה
    • מניעת הריון
    • רשלנות בלידה שגרמה להפלת העובר
    • על הפלות ועל השתקה בישראל
    • הפלה ובעיות בפוריות
    • שינויים במדיניות ההפלות לפי סל הבריאות
Menu
  • בית
  • הסיבות
    • הריון חוץ רחמי
    • הריון כימי
    • הריון לא רצוי
    • מומים
    • רעלת הריון
    • קרישיות יתר
    • התפתחות לא תקינה
    • הפרעות בבלוטת התריס
    • אין דופק לעובר
    • הפלה כתוצאה מבדיקת מי שפיר
    • דילול עוברים
    • באילו מקרים ניתן להפסיק הריון
    • תסמונת APLA – תסמונת אנטי פוספוליפידית
  • ועדה להפסקת הריון
    • התנאים לאישור הפסקת הריון
  • הפסקת הריון
    • סיכונים בהפלה
    • עלות הפלה
    • חוק הפסקת הריון
  • הפלה בכדורים
  • הפלה יזומה
    • מפיג'ין
    • גרידה
    • הפלה באמצעות שאיבה
    • הפלה בשיטת D&E
    • הפלה באמצעות תמיסת מלח
    • מיפפריסטון (מיפג'ין) תרופה להפסקת הריון
    • הפלה באמצעות זירוז לידה
    • הפלה בשיטת D&E
    • ציטוטק
    • הפלה תרופתית
    • בדיקת היסטרוסקופיה
    • פרוסטגלנדינים
    • פוסטינור
    • גלולת היום שאחרי
    • הפלה בוואקום
  • הפלה טבעית
    • הפלה מאיימת
    • הפלה נדחית
  • הפלה פרטית
  • מתי
    • הפלה בשליש הראשון
    • הפלה בשליש השני
    • הפלה בשליש השלישי
    • הפלה בין שבוע 1 לשבוע 14 של ההריון
    • הפלה בין שבוע 14 לשבוע 25 של ההריון
    • הפלה בין שבוע 26 לשבוע 40 להריון
    • הפסקת הריון מאוחרת
    • הפלה בגיל צעיר
  • אחרי
    • חזרה לשגרה לאחר הפלה
    • דיכאון אחרי הפלה
    • בדיקות לאחר הפלה
    • הריון אחרי הפלה
    • קרישי דם לאתר הפלה
    • זיהום לאחר הפלה
  • מידע נוסף
    • התקן התוך רחמי – מירנה
    • תופעות הלוואי המאפיינות את ההפלה התרופתית
    • זכויות לאחר הפלה
    • רשלנות רפואית בהפלה
    • הריון
    • לידה
    • שבועות הריון
    • בדיקות הריון
    • גניקולוג
    • ביקור ראשון אצל רופא/ת נשים
    • בדיקות דם בהריון
    • הפלות בישראל – בעד ונגד
    • הסיכוי להפלה חוזרת
    • הפלה וכניסה נוספת להריון
    • חיסון נגד הפלה
    • לידה שקטה
    • מניעת הריון
    • רשלנות בלידה שגרמה להפלת העובר
    • על הפלות ועל השתקה בישראל
    • הפלה ובעיות בפוריות
    • שינויים במדיניות ההפלות לפי סל הבריאות

תסמונת APLA – תסמונת אנטי פוספוליפידית

תסמונת APLA הנקראת בעברית תסמונת הנוגדנים נגד פוספוליפיד או תסמונת אנטי פוספוליפידית, היא תסמונת הבאה לידי ביטוי בעיקר בקרישיות יתר של הדם, אירועים של פקקת והפלות חוזרות. באנגלית נקראת המחלה Antiphospholipid syndrome (ALPS) והנוגדנים שניתן למצוא בדם החולים נקראים Antiphospholipid antibodies (APLA). המחלה מופיעה לעתים במקביל למחלה אוטואימונית הנקראת זאבת אדמנתית מערכתית.

מה הם הגורמים לתסמונת?

התסמונת מוגדרת כתסמונת אוטואימונית, כלומר כתסמונת שבה כתוצאה מפעילות לקויה של מערכת החיסון, מתרחשת תקיפה עצמית של הגוף על מרכיביו השונים. בדומה למחלות אוטואימוניות אחרות, גם הגורמים לתסמונת זו אינם ידועים. עם זאת, הפתוגנזה של התסמונת נחקרה רבות. ככל הנראה החולים סובלים מהימצאות של נוגדנים נגד פרותרומבין או נגד חלבון הנקרא b2GPI. הפרעות הקרישה האופייניות לתסמונת APLA  אינן ספציפיות, כך שההפרעה יכולה להיות הן ורידית והן עורקית.

מה הם התסמינים של התסמונת?

התסמונת יכולה לכלול אירועי פקקת עם היווצרות של קריש דם שעלול לגרום לחסימה של ורידים או עורקים בכל הגוף. אירוע מסוג זה יכול להסתיים למשל בפקקת בוורידי הרגליים, שבץ מוחי, אוטם שריר הלב, עיוורון, תסחיף ריאתי, נמק בגפה ועוד. כמו כן נשים שסובלות מהתסמונת נמצאות בסיכון מוגבר לסיבוכי היריון. בין היתר התסמונת מקושרת עם עלייה בסיכוי לסבול מלידה מוקדמת, הפלות, רעלת היריון מוקדמת ועוד.

למעשה לפי הממצאים העדכניים ביותר שיש בידינו כיום נראה כי הסיכוי להפלה טבעית בקרב נשים שסובלות מהתסמונת ולא מקבלות טיפול רפואי, עומד על כ90%. תסמינים נוספים המהווים חלק אינטגרלי מהתסמונת בחלק ניכר מהחולים הם למשל פגיעה כלייתית בעקבות הצטברות של קרישי דם בכליות, כיבים ברגליים, תרומבוציטופניה, מחלות לב מסתמיות, כאבי ראש ומיגרנות, שינויים בגוון ומרקם העור ועוד.

כיצד מאבחנים את התסמונת?

האבחון מתבסס על קיומם של שני הקריטריונים הבאים:

  • פקקת של כלי דם בכל רקמה או איבר המוכחת באמצעות בדיקת הדמיה או סיבוך היריון.
  • מבחן APL חיובי.

סיבוך היריון בהקשר של אבחון התסמונת מוגדר כהפלה אחת או יותר לאחר השבוע העשירי להיריון, שלוש הפלות או יותר לפני השבוע העשירי להיריון או לידה מוקדמת אחת לפחות לפני השבוע השלושים וארבעה להיריון כתוצאה מאי ספיקת כליות או רעלת היריון. חשוב לציין כי שני הקריטריונים חייבים להתקיים במקביל שכן במידה ומתגלים הנוגדנים הרלוונטיים אבל אין עדות לפקקת או סיבוכי היריון, הרי שייתכן מאוד שהנבדק לא יסבול מתסמינים קליניים כלל.

למעשה בקרב שניים עד שניים עשר אחוז מהאוכלוסייה הבריאה ניתן למצוא את הנוגדנים הרלוונטיים ולכן כל עוד אין סיבה קלינית לחשוד בקיום התסמונת, לא נהוג לבצע את הבדיקה. הבדיקה לאבחון הנוגדנים מבוצעת לפיכך רק במקרים הבאים:

  • נשים שעברו יותר משתי הפלות רצופות, בעיקר אם מדובר על הפלות שהתרחשו בטרימסטר השני או השלישי.
  • אבחון של זאבת.
  • אירוע מוחי מעל גיל חמישים עקב בעיה עורקית פריפרית.
  • חולים עם פקקת ורידים עמוקה ללא גורמי סיכון ידועים.
  • חולים עם אירועים חוזרים של פקקת ורידים עמוקה עם או בלי גורמי סיכון.

כיצד מטפלים בתסמונת?

הטיפול בתסמונת משתנה מחולה לחולה בהתאם לקליניקה ולממצאים שעלו בבדיקות השונות. במקרים הקלים ביותר ניתן להגיש טיפול שמרני הכולל מעקב בלבד, במידה ומדובר על חולה הסובלת מהפלות חוזרות יש לתת לה תרופות נגד קרישה כמו למשל הפרין או קלקסן בהיריון הבא. אירועי פקקת בחולים מהווים לרוב התוויה לשימוש בקומדין או וורפרין במטרה למנוע אירועים חוזרים.

במידה ונמצאו נוגדנים בדמה של הנבדקת, עליה להימנע משימוש בגלולות למניעת היריון שכן הגלולות מעלות את הסיכון לסבול מקרישי דם והדבר נכון גם בנוגע לטיפול הורמונלי תחליפי בגיל המעבר. כמו כן באופן כללי אבחון של הנוגדנים הרלוונטיים מחייב נקיטת צעדים שונים שמטרתם להפחית את הסיכוי לסבול מקרישי דם כשבין היתר מדובר על הפסקת העישון, נטילת קלקסן לפני טיסות ועוד.

במידה והתסמונת גורמת לתרומבוציטופניה חמורה הבאה לידי ביטוי בירידה משמעותית בריכוז טסיות הדם, ייתכן כי ייעשה שימוש בסטרואידים ובתרופות שונות לדיכוי מערכת החיסון ובמקרים החמורים ביותר יבוצע ניתוח להסרת הטחול. היריון של חולה בתסמונת APLA  מוגדר כהיריון בסיכון ומצריך לפיכך מעקב צמוד אחרי ההתפתחות של העובר.

המאמרים הנקראים ביותר
  • הפלה בכדורים עד שבוע 9
  • הפלה פרטית – כל היתרונות בהפסקת הריון באופן פרטי
  • אחרי ההפלה – הנחיות לימים ולשבועות שאחרי
  • הפלה בין שבוע 1 לשבוע 14 להריון
  • הפלה וכניסה נוספת להריון
תנאי שימוש | אינפיניטי מדיה
כל הזכויות שמורות לבעלי האתר. אין לעשות כל שימוש בתוכן | המידע באתר אינו מהווה חוות דעת / יעוץ / שרות רפואי – מומלץ לפנות ליעוץ מקצועי בהתאם לנסיבות הספציפיות
גלילה לראש העמוד
וואצאפ
Call Now Buttonלייעוץ מיידי ותיאום תור דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס