• בית
  • הסיבות
    • הריון חוץ רחמי
    • הריון כימי
    • הריון לא רצוי
    • מומים
    • רעלת הריון
    • קרישיות יתר
    • התפתחות לא תקינה
    • הפרעות בבלוטת התריס
    • אין דופק לעובר
    • הפלה כתוצאה מבדיקת מי שפיר
    • דילול עוברים
    • באילו מקרים ניתן להפסיק הריון
    • תסמונת APLA – תסמונת אנטי פוספוליפידית
  • ועדה להפסקת הריון
    • התנאים לאישור הפסקת הריון
  • הפסקת הריון
    • סיכונים בהפלה
    • עלות הפלה
    • חוק הפסקת הריון
  • הפלה בכדורים
  • הפלה יזומה
    • מפיג'ין
    • גרידה
    • הפלה באמצעות שאיבה
    • הפלה בשיטת D&E
    • הפלה באמצעות תמיסת מלח
    • מיפפריסטון (מיפג'ין) תרופה להפסקת הריון
    • הפלה באמצעות זירוז לידה
    • הפלה בשיטת D&E
    • ציטוטק
    • הפלה תרופתית
    • בדיקת היסטרוסקופיה
    • פרוסטגלנדינים
    • פוסטינור
    • גלולת היום שאחרי
    • הפלה בוואקום
  • הפלה טבעית
    • הפלה מאיימת
    • הפלה נדחית
  • הפלה פרטית
  • מתי
    • הפלה בשליש הראשון
    • הפלה בשליש השני
    • הפלה בשליש השלישי
    • הפלה בין שבוע 1 לשבוע 14 של ההריון
    • הפלה בין שבוע 14 לשבוע 25 של ההריון
    • הפלה בין שבוע 26 לשבוע 40 להריון
    • הפסקת הריון מאוחרת
    • הפלה בגיל צעיר
  • אחרי
    • חזרה לשגרה לאחר הפלה
    • דיכאון אחרי הפלה
    • בדיקות לאחר הפלה
    • הריון אחרי הפלה
    • קרישי דם לאתר הפלה
    • זיהום לאחר הפלה
  • מידע נוסף
    • התקן התוך רחמי – מירנה
    • תופעות הלוואי המאפיינות את ההפלה התרופתית
    • זכויות לאחר הפלה
    • רשלנות רפואית בהפלה
    • הריון
    • לידה
    • שבועות הריון
    • בדיקות הריון
    • גניקולוג
    • ביקור ראשון אצל רופא/ת נשים
    • בדיקות דם בהריון
    • הפלות בישראל – בעד ונגד
    • הסיכוי להפלה חוזרת
    • הפלה וכניסה נוספת להריון
    • חיסון נגד הפלה
    • לידה שקטה
    • מניעת הריון
    • רשלנות בלידה שגרמה להפלת העובר
    • על הפלות ועל השתקה בישראל
    • הפלה ובעיות בפוריות
    • שינויים במדיניות ההפלות לפי סל הבריאות
Menu
  • בית
  • הסיבות
    • הריון חוץ רחמי
    • הריון כימי
    • הריון לא רצוי
    • מומים
    • רעלת הריון
    • קרישיות יתר
    • התפתחות לא תקינה
    • הפרעות בבלוטת התריס
    • אין דופק לעובר
    • הפלה כתוצאה מבדיקת מי שפיר
    • דילול עוברים
    • באילו מקרים ניתן להפסיק הריון
    • תסמונת APLA – תסמונת אנטי פוספוליפידית
  • ועדה להפסקת הריון
    • התנאים לאישור הפסקת הריון
  • הפסקת הריון
    • סיכונים בהפלה
    • עלות הפלה
    • חוק הפסקת הריון
  • הפלה בכדורים
  • הפלה יזומה
    • מפיג'ין
    • גרידה
    • הפלה באמצעות שאיבה
    • הפלה בשיטת D&E
    • הפלה באמצעות תמיסת מלח
    • מיפפריסטון (מיפג'ין) תרופה להפסקת הריון
    • הפלה באמצעות זירוז לידה
    • הפלה בשיטת D&E
    • ציטוטק
    • הפלה תרופתית
    • בדיקת היסטרוסקופיה
    • פרוסטגלנדינים
    • פוסטינור
    • גלולת היום שאחרי
    • הפלה בוואקום
  • הפלה טבעית
    • הפלה מאיימת
    • הפלה נדחית
  • הפלה פרטית
  • מתי
    • הפלה בשליש הראשון
    • הפלה בשליש השני
    • הפלה בשליש השלישי
    • הפלה בין שבוע 1 לשבוע 14 של ההריון
    • הפלה בין שבוע 14 לשבוע 25 של ההריון
    • הפלה בין שבוע 26 לשבוע 40 להריון
    • הפסקת הריון מאוחרת
    • הפלה בגיל צעיר
  • אחרי
    • חזרה לשגרה לאחר הפלה
    • דיכאון אחרי הפלה
    • בדיקות לאחר הפלה
    • הריון אחרי הפלה
    • קרישי דם לאתר הפלה
    • זיהום לאחר הפלה
  • מידע נוסף
    • התקן התוך רחמי – מירנה
    • תופעות הלוואי המאפיינות את ההפלה התרופתית
    • זכויות לאחר הפלה
    • רשלנות רפואית בהפלה
    • הריון
    • לידה
    • שבועות הריון
    • בדיקות הריון
    • גניקולוג
    • ביקור ראשון אצל רופא/ת נשים
    • בדיקות דם בהריון
    • הפלות בישראל – בעד ונגד
    • הסיכוי להפלה חוזרת
    • הפלה וכניסה נוספת להריון
    • חיסון נגד הפלה
    • לידה שקטה
    • מניעת הריון
    • רשלנות בלידה שגרמה להפלת העובר
    • על הפלות ועל השתקה בישראל
    • הפלה ובעיות בפוריות
    • שינויים במדיניות ההפלות לפי סל הבריאות

רשלנות רפואית בהפלה

החוק בישראל מאפשר לנשים לבצע הפלה בנסיבות מסוימות בלבד, הקבועות החוק. על מנת לעשות הפלה באופן חוקי, על האישה לפנות לוועדה להפסקת היריון ולקבל את אישורה להפלה.

אחת העילות שבחוק, מטעמה מתבצעות הפלות רבות, היא העילה הרפואית. זהו מצב שבו המשך ההיריון יסכן את בריאותה של האישה ו/או בריאותו של העובר ויגרום לאחד מהם או לשניהם לנזק פיזי חמור. למשל, כאשר מבדיקה שעשתה האישה, התגלה חשש למום בעובר.

הפלה איננה הליך רפואי מורכב, אך למרבה הצער, ככל פעולה רפואית, גם כאן מתרחשים מקרים של רשלנות רפואית, הגורמים לנזקים פיזיים ונפשיים.

הפסקת היריון יכולה להתבצע באחת משתי דרכים: טיפול תרופתי או גרידה. הטיפול התרופתי נעשה לרוב עד השבוע השביעי להיריון. לאחר מכן, יש לבצע בדרך כלל גרידה, המבוצעת בהרדמה מלאה.

החלטה שגויה

רשלנות רפואית בהפלה, עלולה לנבוע מהחלטה שגויה של הרופא על שיטת ההפלה, למשל, החלטתו לבצע גרידה, היכן שניתן היה לסיים את ההיריון בטיפול תרופתי, אשר יש בו הרבה פחות סיכונים מהליך של גרידה. חמור מכך, ביצוע גרידה במקרה לא מתאים, עלול לפגוע בפוריות האישה.

במקרים אחרים, התרשל הרופא בביצוע הגרידה עצמה ופגיע ברחם של האישה או באיברים פנימיים אחרים או אי הוצאה מלאה של השלייה  דבר אשר גרם לזיהום שלא היה מתרחש, לולא רשלנות הרופא.

קרישי דם

סיטואציה נוספת של רשלנות רפואית בהפלה, נוגעת לנושא של קרישי דם. אלו יכולים להיווצר במהלך ההיריון ובמהלך הגרידה, כאשר על הרופא לעקוב אחר מצבה של המטופלת ולוודא שאינה סובלת מקרישי דם, הדורשים טיפול. אם המטופלת סובלת מקירשיות יתר, יש לתת לה טיפול תרופתי מתאים.

העדר ביצוע מעקב כאמור, עלול להוביל להעדר אבחון של קרישיות יתר ואי מתן טיפול. התוצאה יכולה להיות נזק פיזי חמור ואף מוות. לעיתים, אבחן הרופא את הבעיה, אך למרות זאת, לא טיפל בה כיאות וגרם בכך לנזק חמור למטופלת.

אי הסכמה מדעת

אי קבלת הסכמה מדעת להפסקת ההיריון, היא מקרה נוסף של רשלנות רפואית. בכל הליך רפואי ובוודאי בהליך פולשני, מחויב הרופא לקבל מראש, את הסכמתה של המטופלת לטיפול הרפואי. אין המדובר בהסכמה טכנית, אלא בהסכמה מדעת, הניתנת לאחר שהמטופלת קיבלה מהרופא את כל האינפורמציה לגבי הטיפול ובמיוחד סיבוכים וסיכונים אפשריים, העלולים להתרחש.

במקרים של הליכים פולשניים, כמו הפלה, אין מסתפקים בהסכמה שבעל פה, אלא יש להחתים את המטופלת על טופס הסכמה.

במצב שבו נגרם למטופלת נזק כלשהו, בשל ההפלה, אשר לו הייתה מודעת לו, הייתה בוחרת שלא לעבור את ההפלה, תוכל לתבוע את הרופא בעילה של אי הסכמה מדעת ולדרוש פיצוי כספי על הנזקים שנגרמו לה בעקבות מחדלו של הרופא, להעביר לה את כל האינפורמציה הרפואית.

כיצד מגישים תביעת רשלנות רפואית?

אישה אשר נפגעה מרשלנות רפואית בהפלה, בשל הסיבות שתוארו לעיל או בשל סיבות אחרות, רשאית להגיש תביעה לפיצוי כספי בגין כל הנזקים שנגרמו לה, לרבות נזקים נפשיים, אשר מתלווים בדרך כלל לנזק הפיזי, במצבים אלו.

לשם הגשת תביעה, יש לפנות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית, בעל ניסיון והצלחה בטיפול בתביעות רשלנות רפואית. עורך הדין ידאג לאיסוף התיעוד הרפואי, ינסח את כתב התביעה ויגישו עם חוות דעת רפואית של רופא מומחה.

חוות הדעת תסביר מדוע הטיפול שניתן היה רשלני וחרג מסטנדרט הטיפול הסביר, כיצד היה נוהג רופא סביר אחר באותו מצב וכן, תגדיר את הנזק שנגרם בעקבות אותה רשלנות, נזק אשר לא היה יכול להיגרם מאירוע רפואי אחר (הוכחת הקשר הסיבתי).

המאמרים הנקראים ביותר
  • הפלה בכדורים עד שבוע 9
  • הפלה פרטית – כל היתרונות בהפסקת הריון באופן פרטי
  • אחרי ההפלה – הנחיות לימים ולשבועות שאחרי
  • הפלה בין שבוע 1 לשבוע 14 להריון
  • הפלה וכניסה נוספת להריון
תנאי שימוש | אינפיניטי מדיה
כל הזכויות שמורות לבעלי האתר. אין לעשות כל שימוש בתוכן | המידע באתר אינו מהווה חוות דעת / יעוץ / שרות רפואי – מומלץ לפנות ליעוץ מקצועי בהתאם לנסיבות הספציפיות
גלילה לראש העמוד
וואצאפ
Call Now Buttonלייעוץ מיידי ותיאום תור דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס