רשלנות רפואית בהפלה

גרידה תהליך

תוכן עיניינים

החוק בישראל מאפשר לנשים לבצע הפלה בנסיבות מסוימות בלבד, הקבועות החוק. על מנת לעשות הפלה באופן חוקי, על האישה לפנות לוועדה להפסקת היריון ולקבל את אישורה להפלה.

אחת העילות שבחוק, מטעמה מתבצעות הפלות רבות, היא העילה הרפואית. זהו מצב שבו המשך ההיריון יסכן את בריאותה של האישה ו/או בריאותו של העובר ויגרום לאחד מהם או לשניהם לנזק פיזי חמור. למשל, כאשר מבדיקה שעשתה האישה, התגלה חשש למום בעובר.

הפלה איננה הליך רפואי מורכב, אך למרבה הצער, ככל פעולה רפואית, גם כאן מתרחשים מקרים של רשלנות רפואית, הגורמים לנזקים פיזיים ונפשיים.

הפסקת היריון יכולה להתבצע באחת משתי דרכים: טיפול תרופתי או גרידה. הטיפול התרופתי נעשה לרוב עד השבוע השביעי להיריון. לאחר מכן, יש לבצע בדרך כלל גרידה, המבוצעת בהרדמה מלאה.

החלטה שגויה

רשלנות רפואית בהפלה, עלולה לנבוע מהחלטה שגויה של הרופא על שיטת ההפלה, למשל, החלטתו לבצע גרידה, היכן שניתן היה לסיים את ההיריון בטיפול תרופתי, אשר יש בו הרבה פחות סיכונים מהליך של גרידה. חמור מכך, ביצוע גרידה במקרה לא מתאים, עלול לפגוע בפוריות האישה.

במקרים אחרים, התרשל הרופא בביצוע הגרידה עצמה ופגיע ברחם של האישה או באיברים פנימיים אחרים או אי הוצאה מלאה של השלייה  דבר אשר גרם לזיהום שלא היה מתרחש, לולא רשלנות הרופא.

קרישי דם

סיטואציה נוספת של רשלנות רפואית בהפלה, נוגעת לנושא של קרישי דם. אלו יכולים להיווצר במהלך ההיריון ובמהלך הגרידה, כאשר על הרופא לעקוב אחר מצבה של המטופלת ולוודא שאינה סובלת מקרישי דם, הדורשים טיפול. אם המטופלת סובלת מקירשיות יתר, יש לתת לה טיפול תרופתי מתאים.

העדר ביצוע מעקב כאמור, עלול להוביל להעדר אבחון של קרישיות יתר ואי מתן טיפול. התוצאה יכולה להיות נזק פיזי חמור ואף מוות. לעיתים, אבחן הרופא את הבעיה, אך למרות זאת, לא טיפל בה כיאות וגרם בכך לנזק חמור למטופלת.

אי הסכמה מדעת

אי קבלת הסכמה מדעת להפסקת ההיריון, היא מקרה נוסף של רשלנות רפואית. בכל הליך רפואי ובוודאי בהליך פולשני, מחויב הרופא לקבל מראש, את הסכמתה של המטופלת לטיפול הרפואי. אין המדובר בהסכמה טכנית, אלא בהסכמה מדעת, הניתנת לאחר שהמטופלת קיבלה מהרופא את כל האינפורמציה לגבי הטיפול ובמיוחד סיבוכים וסיכונים אפשריים, העלולים להתרחש.

במקרים של הליכים פולשניים, כמו הפלה, אין מסתפקים בהסכמה שבעל פה, אלא יש להחתים את המטופלת על טופס הסכמה.

במצב שבו נגרם למטופלת נזק כלשהו, בשל ההפלה, אשר לו הייתה מודעת לו, הייתה בוחרת שלא לעבור את ההפלה, תוכל לתבוע את הרופא בעילה של אי הסכמה מדעת ולדרוש פיצוי כספי על הנזקים שנגרמו לה בעקבות מחדלו של הרופא, להעביר לה את כל האינפורמציה הרפואית.

כיצד מגישים תביעת רשלנות רפואית?

אישה אשר נפגעה מרשלנות רפואית בהפלה, בשל הסיבות שתוארו לעיל או בשל סיבות אחרות, רשאית להגיש תביעה לפיצוי כספי בגין כל הנזקים שנגרמו לה, לרבות נזקים נפשיים, אשר מתלווים בדרך כלל לנזק הפיזי, במצבים אלו.

לשם הגשת תביעה, יש לפנות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית, בעל ניסיון והצלחה בטיפול בתביעות רשלנות רפואית. עורך הדין ידאג לאיסוף התיעוד הרפואי, ינסח את כתב התביעה ויגישו עם חוות דעת רפואית של רופא מומחה.

חוות הדעת תסביר מדוע הטיפול שניתן היה רשלני וחרג מסטנדרט הטיפול הסביר, כיצד היה נוהג רופא סביר אחר באותו מצב וכן, תגדיר את הנזק שנגרם בעקבות אותה רשלנות, נזק אשר לא היה יכול להיגרם מאירוע רפואי אחר (הוכחת הקשר הסיבתי).

אודות המחבר:
ד״ר מיכאל שילון

ד״ר מיכאל שילון

גניקולוג ומנתח בכיר - רופא בכיר בבית חולים מאיר ובקופת חולים כללית.
בוגר בית ספר לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב, רופא מוטס במיל', בכיר בקופת חולים כללית, חבר בארגונים מקצועיים מובילים.

דילוג לתוכן