הפלה באמצעות תמיסת מלח היא הליך המתבצע לעיתים נדירות בלבד כאשר הרופאים מאבחנים סכנה ממשית הקיימת לחיי העובר. הליך זה יכול להתבצע החל מהשבוע ה 16 של ההריון, ובתנאי שיש די נוזל בשק מי השפיר, שמקיף את העובר. שיטת ההפלה פותחה בשנות השלושים של המאה ה20 על ידי גיניקולוג רומני כאשר בתחילת דרכה הטכניקה כללה את החלפת נוזל מי השפיר מהרחם בחומר הגורם להפסקת ההריון.
מתי וכיצד מתבצעת ההפלה?
תמיסת המלח חזקה דיה כדי להרוס את השכבה הדקיקה של עור העובר המתפתח. כמו כן המלח חודר למערכת הדם העוברית דרך מערכת העיכול. המלח הורס את דפנות נימי הדם וגורם להם להתפוצץ. בדרך כלל לאחר כשעה העובר מת. כ -97% מהנשים ההריוניות יולדות את העובר המת לאחר השלמת ההליך. המנגנון שגורם למותו של העובר הוא הצטברות או הרעלת מלח חריפה שגורמת להתרחבות כלי הדם אצל העובר, בצקת, גודש, דימומים, הלם ולבסוף מוות.
סכנות אפשריות ותופעות לוואי
תמיסה היפרטונית עשויה לעורר אצל נשים בהריון שעוברות את ההליך מצב המכונה בשם “קרישיות יתר” ומתבטאת בקרישיות בלתי מבוקרת ברחבי הגוף. תופעה זו מלווה בדימום חמור, כמו גם בתופעות לוואי חמורות אחרות במערכת העצבים המרכזית. התקפים, תרדמת ואף מוות יכולים להיגרם כתוצאה מהזרקת תמיסת מלח כאשר מוזרקת בשוגג לתוך מערכת כלי הדם של האישה ההריונית.
המלצות לנשים המעוניינות או נאלצות להפסיק את ההריון
הפלה נועדה להפסיק את ההריון במקרים בהם האם היא קטינה שאינה מעוניינת להמשיך את ההריון, במקרים בהם האישה מביעה חרטה ואינה מוכנה ללדת תינוק, או במצבים רפואיים בהם ההריון עשוי להעמיד את האם או העובר בסיכון. יש נשים שחולות במחלה אונקולוגית או מחלה אחרת של מערכת העצבים שמצריכה באופן מיידי את הפסקת ההריון.
הפלה בתמיסת מלח היא שיטה עתיקה שהייתה מקובלת לפני מספר עשורים אך בשל הסיבוכים הרפואיים הרבים ותופעות הלוואי הקשות להן גרמה, הובילו להפסקת השימוש בטכניקה. בישראל השימוש בשיטה נעשה לעיתים נדירות בלבד ורק במקרים בהם נמצא כי קיימת סכנה ממשית לעובר. מות העובר בשל הזרקת המלח לשק מי השפיר למעשה מזרז את הופעת הצירים ומוביל ללידה מוקדמת.
