הפלה באמצעות תמיסת מלח

תוכן עיניינים

6220910_xxlהפלה באמצעות תמיסת מלח היא הליך המתבצע לעיתים נדירות בלבד כאשר הרופאים מאבחנים סכנה ממשית הקיימת לחיי העובר. הליך זה יכול להתבצע החל מהשבוע ה 16 של ההריון, ובתנאי שיש די נוזל בשק מי השפיר, שמקיף את העובר. שיטת ההפלה פותחה בשנות השלושים של המאה ה20 על ידי גיניקולוג רומני כאשר בתחילת דרכה הטכניקה כללה את החלפת נוזל מי השפיר מהרחם בחומר הגורם להפסקת ההריון.

מתי וכיצד מתבצעת ההפלה?

הפלה בתמיסת מלח מתבצעת בשליש השני של ההריון, בין השבוע ה-16 לבין השבוע ה-32 להריון. מחט ארוכה מוחדרת דרך קירות הבטן של האישה ההריונית לתוך החלל הפנימי שמכיל מי שפיר. לאחר מכן יוצא נוזל מי השפיר בכמות מסויימת ומוזרקת תמיסת מלח לתוך שק מי השפיר. התינוק שואף ובולע את תמיסת המלח. כמו כן, לתמיסת המלח יש השפעה על חלקה החיצוני של הרקמה שעוטפת את גוף העובר.

תמיסת המלח חזקה דיה כדי להרוס את השכבה הדקיקה של עור העובר המתפתח. כמו כן המלח חודר למערכת הדם העוברית דרך מערכת העיכול. המלח הורס את דפנות נימי הדם וגורם להם להתפוצץ. בדרך כלל לאחר כשעה העובר מת. כ -97% מהנשים ההריוניות יולדות את העובר המת לאחר השלמת ההליך. המנגנון שגורם למותו של העובר הוא הצטברות או הרעלת מלח חריפה שגורמת להתרחבות כלי הדם אצל העובר, בצקת, גודש, דימומים, הלם ולבסוף מוות.

במקרים מסויימים מוזרקת תמיסה של אשלגן כלורי לשריר הלב של העובר, וזאת בתורה גורמת להפסקת פעילות ליבו של העובר. במסגרת הליך כירורגי מוסר העובר מן הרחם.

סכנות אפשריות ותופעות לוואי

תמיסה היפרטונית עשויה לעורר אצל נשים בהריון שעוברות את ההליך מצב המכונה בשם "קרישיות יתר" ומתבטאת בקרישיות בלתי מבוקרת ברחבי הגוף. תופעה זו מלווה בדימום חמור, כמו גם בתופעות לוואי חמורות אחרות במערכת העצבים המרכזית. התקפים, תרדמת ואף מוות יכולים להיגרם כתוצאה מהזרקת תמיסת מלח כאשר מוזרקת בשוגג לתוך מערכת כלי הדם של האישה ההריונית.

ביפן שלאחר מלחמת העולם השנייה שיטת ההפלה הפכה להליך נפוץ אולם במהרה תדירותה פחתה מכיוון שגרמה לתופעות לוואי רבות בקרב הנשים וגרמה למותן. בסוף שנות השישים גם בשבדיה ובברית המועצות לשעבר הופסק השימוש בהפלה בתמיסת מלח מכיוון שגרמה לסיבוכים רפואיים ולמוות של נשים רבות.

המלצות לנשים המעוניינות או נאלצות להפסיק את ההריון

הפלה נועדה להפסיק את ההריון במקרים בהם האם היא קטינה שאינה מעוניינת להמשיך את ההריון, במקרים בהם האישה מביעה חרטה ואינה מוכנה ללדת תינוק, או במצבים רפואיים בהם ההריון עשוי להעמיד את האם או העובר בסיכון. יש נשים שחולות במחלה אונקולוגית או מחלה אחרת של מערכת העצבים שמצריכה באופן מיידי את הפסקת ההריון.

הפסקת ההריון במקרים אלה מצריכה התערבות רפואית ונקראת הפלה מלאכותית. חשוב לזכור שחל איסור מוחלט על הפסקת ההריון באופן עצמאי בבית מאחר והפלה מסוג זה עשויה לסכן את בריאות האם ואף לגרום למותה בשל סיבוכים רפואיים פתאומיים.

הפלה בתמיסת מלח היא שיטה עתיקה שהייתה מקובלת לפני מספר עשורים אך בשל הסיבוכים הרפואיים הרבים ותופעות הלוואי הקשות להן גרמה, הובילו להפסקת השימוש בטכניקה. בישראל השימוש בשיטה נעשה לעיתים נדירות בלבד ורק במקרים בהם נמצא כי קיימת סכנה ממשית לעובר. מות העובר בשל הזרקת המלח לשק מי השפיר למעשה מזרז את הופעת הצירים ומוביל ללידה מוקדמת.

אודות המחבר:
ד״ר מיכאל שילון

ד״ר מיכאל שילון

גניקולוג ומנתח בכיר - רופא בכיר בבית חולים מאיר ובקופת חולים כללית.
בוגר בית ספר לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב, רופא מוטס במיל', בכיר בקופת חולים כללית, חבר בארגונים מקצועיים מובילים.

דילוג לתוכן