הפלה בין שבוע 26 לשבוע 40 להריון

הפלה בשליש האחרון להריון מתרחשת בדרך כלל לאחר השבוע ה-26 וכמעט תמיד מתבצעת בשל סיבוכים רפואיים כמו מחלה גנטית המסכנת את חיי העובר, מומים המבטיחים סבל להורים ולילד העתידי או נכות המובטחת לילד. במקרים אחרים האם נזקקת להפסקת הריון בשלב מאוחר בשל מחלה שאיתה אובחנה לאחרונה.

הפלה שמתבצעת לאחר השבוע העשרים ושש של ההריון נחשבת להליך מסוכן בשל גודלו של העובר, וכרוכה בסיבוכים רבים המעמידים הן את האם והן את העובר בסכנת חיים. בשלב זה של ההריון ננקטים אמצעי זהירות נוספים כדי להקטין את הסיכונים המיוחדים בפניהם נמצאת האישה ההריונית.

לאחר השבוע ה-24 העובר נחשב לבר קיימא, כלומר מסוגל לשרוד מחוץ לרחם האם, אם כי עובר המאובחן עם מומים צפוי להתמודד עם המוגבלות והקושי ההשרדותי. לכן, הפלה בשלב זה היא החלטה קשה ולעיתים זו הדרך היחידה להבטיח את בריאות האם. הפלה זו נקראת לידה מוקדמת והתינוק מועבר לפגייה.

טכניקות הפלה לאחר השבוע ה-26 של ההריון

הפסקת הריון בין שבוע 26 לשבוע 40 להריון מתבצעת במספר טכניקות עיקריות.

שיטת ההרחבה והפינוי (D & E)

הפסקת הריון בשיטה זו של D&E נעשית החל מהשבוע ה-13 ונודדת אף לשלבי ההריון המאוחרים. המנתח באמצעות מלקחיים מפנה את תכולת הרחם וזאת לאחר הרחבת צוואר הרחם. סיבוכים הכרוכים בהליך זה הם פגיעה וניקוב של צוואר הרחם.

פרוסטגלנדינים

שימוש בפרוסטגלנדינים בין השבוע ה-18 ועד לשבוע ה-38. בהליך זה מוזרק חומר כימי הנקרא מיזופרוסטול, המעודד לידה מוקדמת. תופעות הלוואי והסכנות המוכרות הן פרכוסים, הקאות ובמקרים חמורים אף דום לב.

זירוז הריון באמצעות דיגוקסין

זירוז הריון בעזרת דיגוקסין מתבצע בשבועות ההריון הבאים: שבוע 20, שבוע 21, שבוע 22, שבוע 23, שבוע 24, שבוע 25, שבוע 26, שבוע 27, שבוע 28, שבוע 29, שבוע 30, שבוע 31 ושבוע 32. הליך זה כולל הזרקת חומר כימי קטלני ישירות לתוך לבו של התינוק בשילוב עם מתן פרוסטגלנדינים לזירוז הלידה.

תמיסת מלח

הפלה באמצעות תמיסת מלח מתבצעת בין השבוע ה-16 ועד לשבוע ה-32 להריון. מחט דקה ומיוחדת מוחדרת דרך הבטן לתוך השק מי השפיר. שיטה זו מתבצעת במקרים בהם קיימת סכנת חיים ממשית לעובר ונעשית לעיתים נדירות בלבד. במקרים אחדים תוזרק תמיסת אשלגן כלורי אל ליבו של העובר על מנת להפסיק את פעילות הלב. לאחר מכן, ייתבצע ניתוח של ידה רגילה או ניתוח קיסרי.

הליך כירורגי

בין השבוע ה24 לבין השבוע ה38 לעיתים נזקקת האישה להליך כירורגי המדמה ניתוח קיסרי, לצורך פינוי העובר מהרחם. במסגרת ההליך המנתח מבצע חתך בבטנה של האישה. הליך זה כרוך בסיכונים בריאותיים הזהים לניתוח קיסרי.

לידה שקטה

לידה שקטה היא לידה של עובר מת, אשר נמצא ללא סימני חיים ומתרחשת לאחר השבוע ה-24 של ההריון. הסיבות ללידה שקטה הן רבות ומגוונות וכוללות בעיקרן גורמים גנטיים ובריאותיים כמו מומים המתפתחים בעובר. לגיל האם ולאורח החיים אותו היא מנהלת במהלך ההריון קיימת השפעה מכרעת על בריאות העובר.

אחד הגורמים הבולטים ביותר הוא פגיעה בשלייה שאחראית על אספקת המזון והחמצן לעובר. גורמים נפוצים אחרים הם עישון או שימוש בתרופות מסויימות הפוגעות בשליה. כמו כן, גורמים הפוגעים בכלי הדם בשליה מובילים לירידה משמעותית באספקת החמצן לעובר.

לעיתים פגם גנטי או בעיה כרומוזומלית עלולה לגרום למוות העובר. פגמים גנטיים מאובחנים באיברים חיוניים כמו המוח או הלב אשר אינם מתפתחים כראוי. סוכרת זיהומים ודלקות יכולים לפגוע בעובר ואף להוביל למותו.

גיל מבוגר ומשקל עובר נמוך הם גורמי סיכון נפוצים המעמידים את העובר בפני סכנה. לכן, נשים מבוגרות בהריון נמצאות בשמירת הריון לצורך הקטנת הסיכון להפלה. כמו כן, עוברים שלא התפתחו כראוי ברחם נמצאים בסיכון גבוה למוות.

ראו גם:

הפלה עקב מחלה או מומים בעובר