בדיקת מי שפיר היא בדיקה שמטרתה לאבחן מחלות גנטיות והפרעות כרומוזומאליות בעובר לפני הלידה. את הבדיקה מבצעים בישראל בין השבוע העשירי לחמישה עשר להיריון אך בהחלט לא מדובר על בדיקה שמומלצת לביצוע עבור כל אישה הרה אלא רק לנשים מסוימות כפי שנפרט במאמר זה. הבדיקה מבוצעת על ידי החדרת מחט דקה וחלולה לשלייה שדרכה שואבים דגימה ממי השפיר. לאחר מכן מאבחנים את הדגימה מבחינה גנטית על מנת לשלול מומים וליקויים שונים בעובר.
מתי מבצעים את הבדיקה?
לפי המלצת משרד הבריאות את הבדיקה יש לבצע לכל אישה שנכנסה להיריון לאחר גיל שלושים וחמש כיוון שהחל מגיל זה הסיכון להולדת תינוק שסובל מהפרעות כרומוזומאליות בדגש על תסמונת דאון הולך ועולה. כמו כן הבדיקה מומלצת עבור נשים שקיבלו תוצאות חריגות או מדאיגות בבדיקות הסקר הביוכימי בשליש הראשון או השני של ההיריון.
בנוסף לכך הבדיקה מומלצת עבור נשים שבהיריון קודם לעובר הייתה בעיה כרומוזומאלית, לנשים שקיבלו תוצאות חריגות או תוצאות שיש בהן כדי לעורר חשד לקיום של בעיה כרומוזומאלית בבדיקת שקיפות עורפית או בבדיקת סקירת מערכות. מעבר לכך את הבדיקה יכולות לבצע גם נשים שלא עונות על אף אחד מהקריטריונים שהוזכרו לעיל במידה והן מעוניינות בכך.
הסיכון להפלה בעקבות בדיקת מי שפיר
נשים רבות שמוזמנות לביצוע בדיקת מי שפיר חוששות מפני הסיכונים הכרוכים בבדיקה זו. הסיכונים נחלקים לשלושה סוגים עיקריים כשכולם יכולים להסתיים בהפסקת ההיריון. הסיכונים הם זיהום, פגיעה בעובר במהלך הבדיקה וירידת המים. חשוב להבין שהסיכון לפגיעה בעובר נמוך מאוד כיוון שהבדיקה מבוצעת תחת הנחיה של אולטרסאונד כך שהמיקום של התינוק ברור. כמו כן הסיכון לזיהום נמוך ביותר כיוון שהמחט שמשמשת לביצוע הבדיקה עוברת חיטוי והדבר נכון גם לגבי אזור ההחדרה של המחט בגוף האישה ההרה. עם זאת, אכן במקרים מסוימים מתרחשת ירידת מים בעקבות כך שהנקב בשלייה לא מתאחה מסיבה לא ברורה אך מדובר על מצב נדיר מאוד.
ממצאים מחקריים
לפני שנסקור את הממצאים המחקריים בתחום זה חשוב מאוד לציין ולהדגיש כי הסיכון להפלה בשבועות ה- 16-24 קיים בכל היריון ללא קשר לקיום הבדיקה או לאי קיום הבדיקה. עם זאת, במידה ואכן בוצעה בדיקת מי שפיר ובשלב מאוחר יותר האישה חוותה הפלה, ייתכן וההפלה תהיה מיוחסת לבדיקה למרות שבשום מקרה לא ניתן יהיה להוכיח את הקשר הסיבתי במאה אחוז. נכון לכתיבת שורות אלה הנתונים המחקריים מגוונים מאוד. ישנם שמראים כי שיעור ההפלות לאחר בדיקת מי שפיר זהה לשיעור ההפלות בקרב נשים שלא עברו את הבדיקה וישנם נתונים שמראים שיעור גבוה יותר של הפלות לאחר ביצוע הבדיקה.
כך למשל ממחקר שבוצע בדנמרק בין השנים 1996-2006 נמצא שנשים שעברו בדיקת מי שפיר לפני השבוע העשרים וארבעה להיריונן סבלו משיעור גבוה של הפלות שעמד על 1:71. במחקר דומה שבוצע בהונג קונג שבדק 3500 נשים שעברו בדיקת מי שפיר נמצא שיעור הפלות של 1:116. עם זאת במחקרים אחרים שבוצעו במרכז הרפואי הר סיני בניו יורק ובאוניברסיטת וושינגטון שבמדינת מיזורי בארצות הברית נמצא כי לא היו הבדלים בשיעורי ההפלות בין נשים שעברו בדיקת מי שפיר לבין נשים שלא עברו את הבדיקה.
המצב בישראל
כאשר אישה באה לבצע בדיקת מי שפיר במדינת ישראל היא מוחתמת על טופס שבו היא מאשרת כי ידוע לה ששכיחות ההפלות לאחר בדיקת מי שפיר עומדת על 1:200. עם זאת, כיום ידוע שמדובר על מספר שאינו מייצג נאמנה את המציאות בשטח ולמעשה שייך לנחלת העבר. בעידן המודרני שבו הבדיקה מבוצעת תחת אולטרסאונד ותוך הקפדה על חיטוי מרבי של הציוד ושל אזור החדרת המחט עומד שיעור ההפלות לאחר הבדיקה על 1:1000 בקירוב.
לסיכום נכתוב שכמו כל פעולה רפואית פולשנית גם לבדיקת מי שפיר ישנם סיכונים מסוימים. עם זאת, מדובר על בדיקה שתוצאותיה יכולות להיות בעלות משמעות מרחיקת לכת על חיי ההורים והעובר. אי לכך, ישנה חשיבות עליונה שלא להקל ראש בביצוע הבדיקה ותחת זאת להתייעץ באופן מעמיק עם רופא מומחה לפני ביצועה.
